;
up

אין מוצרים בעגלה

מידע על סרטן שד גרורתי

סרטן שד גרורתי (נקרא גם סרטן שד משני או סרטן שד מתקדם) הוא המושג בו משתמשים לתאר סרטן שהתפשט, שלח גרורות אל מעבר למקומו המקורי בשד ובבלוטות הלימפה אל חלקים או רקמות אחרות בגוף, וממשיך להתפתח ולהתפשט במקומו החדש – המוח, העצמות, הריאות או הכבד.

המקום המקורי בו מתפתח הסרטן נקרא סרטן ראשוני (primary cancer). בסרטן שד גרורתי הסרטן הראשוני הוא סרטן שד והתאים שלו יהיו זהים לאלו של הסרטן הראשוני, כשהוא מופיע בחלקי גוף אחרים. לדוגמא, אם תאי הסרטן מתפשטים מהשד לעצמות, תאי הסרטן החדש שבעצמות יהיו תאי סרטן שד ולא תאי סרטן העצמות.

כיום, עם פיתוחן של תרופות חדשות, ההתייחסות לסרטן שד גרורתי היא כאל מחלה כרונית, שגם אם אינה ניתנת לריפוי, ניתן לעכב התקדמותה באמצעים שונים ולהקל על החולה.

 

סימני המחלה מתפתחים לאורך שבועות או חודשים. יתכן שגם את וגם הרופא.ה שלך תתקשו להעריך את מקור הסימנים ואת האפשרות שהם אולי נובעים מבעיות חמורות פחות, כמו כאבי שרירים. מחקרים הוכיחו כי אבחון סרטן שד גרורתי מספר שבועות או אפילו חודשים לאחר הופעת הסימנים הראשונים אינו משפיע על התגובה לטיפול ועל אריכות החיים.

רוב הנשים המאובחנות כחולות סרטן שד גרורתי כבר אובחנו כחולות סרטן שד בעבר, אך יש גם נשים שאצלן האבחנה של סרטן השד הגרורתי היא האבחנה הראשונה של עצם היותן חולות סרטן.

יתכן שיהיו לך חרטות לגבי הטיפולים שקיבלת נגד הסרטן המקורי, או לגבי טיפול המעקב שקיבלת לאחר האבחנה הראשונית של סרטן שד. חשוב שתזכרי שגם את וגם הצוות הרפואי קיבלתם בזמנו את ההחלטה הנכונה ביותר על בסיס המידע שהיה בידיכם באותה עת.

 

נכון להיום הטיפולים בסרטן שד גרורתי אינם מביאים להשמדה טוטלית של הסרטן.

יחד עם זאת, חשוב שתזכרי שהטיפולים יכולים לשפר את איכות חייך על ידי הקלת הסימפטומים, וישנם טיפולים שישפרו את איכות חייך בכך שיבלמו את התפשטות הסרטן או יקטינו את הגידול לפרק זמן, אפילו למשך שנים. על ידי הפסקת התפשטות התאים והקטנת הגידול סיכוייך להאריך ימים הולכים וגדלים.

אצל כל אישה המחלה שונה, וצורת ההתפשטות ומידת התגובה לטיפולים ייחודית אף היא.

סיכוייך להאריך ימים תלויים במידה רבה גם במיקום הגרורות בגוף, במידת התפשטותו, ובתגובתך לטיפולים שאת מקבלת. יש נשים הממשיכות לחיות עם סרטן שד גרורתי במשך שנים ובאיכות חיים טובה, בדומה לחיים עם מחלה כרונית.

 

הצוות הרפואי המטפל בך ימשיך לעקוב אחר תגובותיך לטיפולים שתקבלי. אם חלה הקלה בסימפטומים או שהמצב קיים סביר ונשמר ללא הרעה, המחלה בשליטה. אם הטיפול שאת מקבלת אינו משפיע על הסרטן נראה שהסימפטומים מחמירים והסרטן מתפשט וגדל. במקרה כזה יוצעו לך אולי טיפולים חלופיים.

לחיות עם סרטן שד גרורתי פירושו לפעמים להתנסות בטיפולים רבים ושונים ולאורך זמן רב. בשלבים מתקדמים הסרטן עלול להתפשט בצורה רחבה יותר וטיפולים כימותרפיים או הורמונליים עלולים לאבד מהשפעתם עליו. טיפול בכאב ושליטה בסימפטומים, לצד קבלת סיוע ותמיכה, ימשיכו להיות בעדיפות עליונה לגבייך על מנת להבטיח לך את איכות החיים הטובה ביותר האפשרית.

אם בשלב כלשהו תשקלי להפסיק את הטיפול, דאגי קודם כל לאסוף את המידע המרבי על השלכות ההחלטה.

זו החלטה קשה. זכרי תמיד את השיקול החשוב של שמירה על איכות חיים טובה, ואותה את יכולה להשיג באמצעות טיפולים שונים, כולל רפואה איטגרטיבית ופאליאציה.

כאשר העתיד נראה לא בטוח, יתכן שלחיות את הרגע, לחיות חיים מלאים ככל האפשר, ולהשיג מטרות בטווח הנראה לעין היא הדרך הטובה ביותר להתמודדות.

לקריאת מאמר בנושא היבטים נפשיים-חברתיים של חיים בצל סרטן שד גרורתי לחצי פה

 

חשוב שתדעי שאת לא לבד ואת לא צריכה לעבור את זה לבד.

אם את מרגישה צורך לדבר עם מישהו.י תוכלי לפנות לקבלת סיוע מאנשי מקצוע (עובד.ת סוציאלי.ת, פסיכולוג.ית).

 

בנוסף, אנחנו מפעילות מרחב פתוח המיועד לנשים עם סרטן שד גרורתי, שם תוכלי לשוחח עם מישהי שעוברת חוויות דומות.

להצטרפות למרחב הפתוח שלנו תוכלי ליצור קשר עם רכזות הטיפול בעמותה בטלפון 03-6021717 שלוחה 1 או בדוא"ל callus@onein9.org.il או להירשם באתר – הצטרפות למרחב פתוח לנשים המתמודדות עם סרטן שד גרורתי

כיצד מתפתח סרטן שד גרורתי

כאשר תאי סרטן נודדים אל מחוץ לשד הם מסוגלים "להשתקע" בחלקי גוף שונים או ברקמות אחרות ולפתח סרטן שד במקום החדש. סרטן כזה נקרא גרורתי, ובמקרה של מספר מקומות חדשים במקביל מדובר בגרורות. תאי הסרטן פורצים אל מחוץ למקומם המקורי בשד באמצעות מערכת כלי הדם או מערכת הלימפה (מערכת צינורות הלימפה מתקיימת במקביל למערכת הדם בגוף ותפקידה לנקז נוזלים ופסולת מהתאים). התפתחות כזו יכולה להתרחש לפני הטיפול הראשוני בשד וגם לאחריו, במידה שנשארו בשד תאי סרטן שלא הושמדו.

סרטן שד גרורתי הוא השלב המתקדם ביותר (IV stage) של המחלה. יש נשים שאצלן האבחנה של סרטן השד הגרורתי היא בזמן האבחנה הראשונה שלהן כחולות בסרטן.

לסרטן השד יש פוטנציאל להתפשט לכל מקום בגוף.

ברוב המקרים יתפשטו תאי סרטן השד לאחד או יותר מהמקומות הבאים:

  • העצמות – כרבע ממקרי סרטן השד הגרורתי מתפשטים קודם כל לעצמות, בעיקר לעמוד השדרה, הצלעות, האגן, הגולגולת, והעצמות הארוכות בגפיים.
  • הריאות או המעטפת שלהן הנקראת pleura
  • הכבד – המקום השלישי הנפוץ ביותר להתפשטות סרטן השד. כשני שלישים מחולות סרטן השד הגרורתי סובלות בסופו של דבר גם מסרטן שד בכבד.
  • המוח

סרטן שד יכול להתפשט גם למח-העצם, לשחלות, לעיניים ולמקומות אחרים, אך אלו מקרים נדירים יותר.

גם אם אובחנת כחולה בסרטן שד גרורתי אין זה אומר שהסרטן אכן יתפשט לכל אותם מקומות.

 

מהם הסימפטומים (תסמינים) של סרטן שד גרורתי

תסמיני המחלה שונים אצל כל אישה ואישה. עוצמת הסימפטומים שכל אחת חווה אינה זהה, ויש נשים חולות שבקושי מרגישות בהם. מהות ועוצמת הסימפטומים תלויה במיקום הגרורות בגוף ובמידת ההתפשטות, כמו גם בסוג הטיפול שניתן ובתגובה לטיפול. ניתן לטפל בסימפטומים הללו על מנת לשפר את ההרגשה.

אם את מרגישה באחד או יותר מהסימפטומים המפורטים בהמשך, פני לרופא.ה בהקדם.

יתכן שהם נובעים מבעיות רפואיות אחרות, אך את זאת ניתן לקבוע לאחר ביצוע בדיקות.

על הסימפטומים והטיפול בהרחבה:

סרטן שד בעצמות

סרטן שד בריאות

סרטן שד בכבד

סרטן שד במוח

בדיקות אבחון

על מנת לאבחן האם הסרטן התפשט, להיכן ובאיזו מידה, תצטרכי לעבור בדיקות רפואיות, בהתאם לסימפטומים ולתוצאות הבדיקה הגופנית על ידי הרופא.ה. השלב והדירוג של המחלה נקבעים על פי תוצאות הבדיקות.

כאשר ימליצו לך לבצע בדיקה מסוימת חשוב שתדרשי הסברים מלאים על מטרת ביצוע הבדיקה, האם בביצועה כרוכים סיכונים מסוימים, באיזה הליך מדובר וכיצד את צפויה להרגיש במהלך הבדיקה ולאחריה.

ריכזנו בשבילך פירוט לגבי בדיקות אחדות שיתכן שתצטרכי לעבור על מנת לאבחן האם הסרטן התפשט, ואם כן – באיזו מידה. אין זה אומר שתהיי חייבת לעבור את כל הבדיקות.

  • צילום עצמות – במהלך בדיקה זו מצלמים באמצעות קרני רנטגן את תמונת העצמות על מנת לאבחן האם קיימות תופעות חריגות כלשהן. בצילום כזה עלולים לא להבחין בגרורות לעצמות בשלב הראשוני שלהן.
  • צילום חזה – צילום באמצעות קרני רנטגן לאיתור מצבים חריגים בבית החזה. בצילום כזה עלולים לא להבחין בגרורות ראשוניות לריאות או לחזה.
  • סריקת עצמות – במהלכה מוחדרת לווריד כמות מזערית של חומר רדיואקטיבי בלתי מזיק העובר בגוף באמצעות זרם הדם ומגיע לעצמות. לאחר מספר שעות מבצעים סריקה של העצמות בה עוקבים אחר התקדמות החומר בגוף על מנת לאתר אזורים בהם יש פעילות יתר בעצם. אזורים אלו נקראים "נקודות חמות" (Hot spots). לא כל ה"נקודות החמות" מקורן בסרטן, הן עלולות להיגרם גם על ידי שגרון (ארטריטיס), או דלקת או פגיעה כלשהי. ביצוע הבדיקה אינו כרוך בכאב.

על מנת לאשר את האבחנה יתכן ויציעו לך לבצע בדיקות נוספות, כמו:

  • סריקת סי.טי. (CT) – סריקת CT תעזור לאבחן האם הסרטן התפשט לעצמות, לריאות, לכבד, למוח, או לאזורים בבטן או האגן. משך הבדיקה כ-30 דקות, בהן צריך לשכב על הגב. הבדיקה אינה כרוכה בכאב, אך ניתן לקבל כדור הרגעה לפני הבדיקה לפי בקשה. 
  • סריקת סי.טי. נותנת בדרך כלל תמונה מפורטת יותר של האזור הנסרק מאשר התמונה המתקבלת באמצעות קרני רנטגן. במטרה להקל על האבחנה, יש מקרים שבהם במהלך ביצוע הסריקה מוזרק חומר ניגוד, בדרך כלל על בסיס יוד, במטרה להדגיש רקמות מסוימות או כלי דם. החומר מוחדר באמצעות מזרק המחובר לצינור תוך-ורידי בזרוע או ביד. במקרה של הזרקת חומר נוגד את עלולה להרגיש גל חום בעת ההזרקה. כמו כן את צפויה להישאל לפני מתן הזריקה האם ידוע לך על תגובה אלרגית אפשרית שלך לחומר המוזרק.
  • אולטרסאונד של הכבד – כאשר יש חשש לגרורות סרטן בכבד. באמצעות גלי קול יוצרים דימוי של הכבד וכך ניתן למדוד את מצב הגידול הגרורתי וגודלו. הבדיקה אורכת דקות מספר ואינה כרוכה בכאבים.
  • בדיקות דם – בדיקת תפקודי כבד, בדיקת מח עצם (רמת יצור תאי הדם האדומים ותאי קרישת הדם), ובדיקת רמת הסידן בדם.
  • תהודה מגנטית אם.אר.איי MRI – סריקה לאבחון האם הסרטן התפשט למוח, לעמוד השדרה או למוקדי עצבים אחרים. לעתים נעזרים בה לאבחון לגבי אברי גוף אחרים כמו הכבד. הבדיקה יכולה להראות תמונה מדויקת למדי של האזור הנסרק, ואינה כרוכה בכאבים. מכיוון שבמהלכה יש לשכב בתוך "מנהרה" במשך 30 דקות, זה עלול לגרום לתחושת אי-נוחות. אפשר לבקש כדור הרגעה לפני הבדיקה.
  • סריקת PET – מטרתה לאתר גרורות שיתכן שהתפשטו לריאות, לכבד ולמוח. במהלכה מזריקים לווריד כמות קטנה ובלתי מזיקה של חומר רדיואקטיבי (לרוב בזרוע או באמצעות קתטר לדרכי השתן). החומר עובר בגוף באמצעות זרם הדם ומדגיש אזורים בגוף בהם יש פעילות מוגברת. הסריקה מסוגלת לאתר אזורים זעירים בגוף אליהם הגיע הסרטן. הבדיקה אורכת זמן קצר ואינה כרוכה בכאבים. 
  • ניקוז מעטפת הריאות Pleural drainage/tap/aspiration – במידה שבצילום רנטגן של בית החזה מתברר שהצטברו נוזלים סביב הריאות יש צורך בטיפול הזה. הנוזלים מנוקזים באמצעות מזרק ונשלחים למעבדה לבדיקה פתולוגית על מנת לוודא האם חדרו תאי סרטן לתוך מעטפת הריאות.
  • ביופסיה של העצם – זו בדיקה נדירה המבוצעת לאחר שנעשתה סריקת עצמות והתגלה רק אזור חריג ממוקד אחד, שהרופא.ה רוצה לוודא האם הסיבה לכך הוא הסרטן. לביצוע הבדיקה מחדירים מזרק לתוך העצם ולוקחים דגימה. תיתכן תחושת אי נוחות קלה ומעט לחץ, למרות שנעזרים בהרדמה מקומית. לאחר ביצוע הביופסיה המקום יישאר רגיש למשך מספר ימים.

טיפול בסרטן שד גרורתי

המטרה העיקרית של הטיפול בסרטן שד גרורתי היא לשפר את איכות חייך על ידי הקלת הסימפטומים.

טיפולים אחדים מסוגלים להפסיק את התפתחות הסרטן או להקטין את הגידול למשך פרקי זמן שונים, אפילו למשך שנים.

בעקבות אבחנה של סרטן שד גרורתי יוצעו לך בדרך כלל סוגים שונים של טיפולים אנטי סרטניים כלליים, אך יתכן שיוצעו גם טיפולים ייחודים למצב. אלה יהיו תלויים במיקום הגרורות ובמהות הסימפטומים.

טיפולים אנטי סרטניים כלליים פועלים על כל הגוף ומטרתם לשלוט בגודל ובמידת ההתפשטות של הגידול וכוללים:

טיפול הורמונלי

טיפולים הפועלים על ההורמונים הנקביים שבגוף כדי לבלום את התפשטות הסרטן. טיפולים אלו יתאימו לגידול שיש לו קולטני אסטרוגן חיוביים. המטרה העיקרית של הטיפולים היא להקל על הסימפטומים ולשפר את איכות החיים. טיפולים הורמונליים (או אנדוקרינולוגים) עוצרים את התפשטות הגידול הסרטני ולעתים אף מקטינים אותו למשך זמן, ועל ידי כך יכולים להאריך את תוחלת החיים, אם כי עובדה זו טרם הוכחה במחקר קליני.

כימותרפיה

שימוש בתרופות המשמידות את תאי הסרטן. טיפול כימותרפי משפיע על הגוף כולו (בניגוד לטיפולים ממוקדים לאזור מסוים של הגוף). ברוב המקרים יותאם טיפול כימותרפי אם אינך מתאימה לקבל טיפול הורמונלי, או במידה שהטיפול ההורמונלי שקיבלת חדל מלהשפיע. כל זאת בהתאם למיקום התפשטות הסרטן ולסימפטומים. המטרה העיקרית של הטיפולים להקל על הסימפטומים שמהם את סובלת ולשפר את איכות החיים. טיפולים כימותרפיים עוצרים את התפשטות הגידול סרטני ולעתים אף מקטינים אותו לפרקי זמן שונים.

ניתוחים

במקרים מסוימים יערך ניתוח בשד, בעיקר במקרים בהם הגידול בשד גורם לכאבים והגבלות תנועה.

טיפולים ביולוגיים

הרצפטין (Herceptin) היא נוגדן התוקף תאי סרטן שיש להם עודף קולטנים (רצפטורים) ל- HER2. בדרך כלל הטיפול משלב הרצפטין עם תרופות כימותרפיות.

התרופה טייקרב, לפטיניב (Tykerb, Lapatinib) מאושרת על ידי משרד הבריאות בישראל לטיפול בסרטן שד מתקדם או גרורתי בקרב נשים בעלות ביטוי יתר של HER2, בשילוב עם קסלודה (Capecitabine). הטיפול המשולב מיועד לנשים שטופלו בעבר בתרופות כימותרפיות ממשפחות האנתראציקלינים (אדריאמיצין) והטקסאנים (טקסול או טקסוטר) וכן טופלו בהרספטין. התרופה נחקרת גם כטיפול בסרטן שד דלקתי.

התרופה הביולוגית אווסטין (Avastin, Bevacizumab) אושרה לטיפול בשילוב עם טקסול בחולות סרטן שד מתקדם בעלות HER2 שלילי שלא קיבלו טיפול כימותרפי. אפיניטור בשילוב ארומזין מטפלת בסרטן שד גרורתי בקרב נשים לאחר גיל המעבר, עם קולטנים חיוביים להורמון אסטרוגן ו/או פרוגסטרון ושליליים ל-HER2. מדובר בנשים אצלן המחלה התקדמה לאחר הטיפול ההורמונאלי המקובל. הטיפול בדנוזומב (אקסיג'יבה) מיועד למניעת פגיעה בעצמות. טיפולים חדשים בסרטן שד גרורתי נמצאים בפיתוח מתמיד.

תרופות "ביולוגיות", "מכוונות מטרה", ממשפחת מעכבי CDK 4/6

מיועדות לנשים עם סרטן שד גרורתי, רגיש להורמונים (+HR) ושלילי ל – HER2: אייברנס (Ibrance / Palbociclib); קיסקלי (Kisqali / Ribociclib); ורזניו/ אבמציקליב (Abemaciclib /Verzenio).

הטיפול ניתן כקו טיפול אנדוקריני ראשון, בשילוב עם תרופות ממשפחת מעכבי ארומטאז, או כטיפול אנדוקריני בסרטן שד גרורתי כקו טיפול אנדוקריני מתקדם בשילוב עם Fulvestrant.

טיפול מכוון מטרה לסרטן שד גרורתי מסוג טריפל נגטיב

באפריל 2020 אישר ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי)  את התרופה טרודלווי (Trodelvy/ sacituzumab govitecan-hziy) לטיפול בנשים עם סרטן שד גרורתי מסוג טריפל נגטיב שכבר עברו שני קווי טיפול לפחות במחלתן הגרורתית. הטיפול הוא מסוג ADC – נוגדן מצומד לתרופה: הנוגדן נצמד לחלבון (TROP-2) על פני התא הסרטני, וכך מוחדרת  התרופה לתוך התא הסרטני ומובילה להריסתו (החלבון על פני התא הסרטני בא לידי ביטוי ב כ-90% מהתאים הסרטניים מסוג טריפל נגטיב) . התרופה הוכללה בסל הבריאות במרץ 2024.

ביספוספונטים

בסרטן שד משני בעצמות מטפלים גם בביספוספונטים (bisphosphonates), דוגמת פוסאלאן או קלודרונאט, בונפוס, ארדיה וזומרה.

טיפולים אימונותרפיים

קבוצה חדשה של תרופות, שחלקן  ניסיוניות ובשלבי מחקר. בניגוד לטיפולים הכימותרפיים והביולוגיים, הנאבקים בתאי הסרטן ישירות, הטיפולים האימונותרפיים "משחררים" את המערכת החיסונית של הגוף, כדי שהיא עצמה תתמודד ללא חסמים עם התאים הסרטניים. בסל הבריאות 2018 אושרה התרופה  קיטרודה, לטיפול במספר סוגי סרטן מתקדם לא נתיח ו/ או גרורתי שמראה סימני MSI-h, ביניהם סרטן השד.

בכנס ASCO 2020 הוצגו תוצאות של מחקר KEYNITE-355 שהראו יעילות בטיפול בתרופה בנשים עם סרטן שד גרורתי מסוג טריפל נגטיב, כאשר הגידול מבטא רמה גבוהה של הסמן PD-L1 (המדד המשולב של הסמן PD-L1 היה 10 או למעלה מזה). נטילת קיטרודה יחד עם כימותרפיה האריכה את משך הזמן ללא התקדמות המחלה בהשוואה לכימותרפיה בלבד. התרופה עדיין לא נכנסה לסל הבריאות בהתוויה זו.

נשאיות של BRCA

התרופה אולפריב Olaparib (לינפארזה) מיועדת לחולות סרטן שד גרורתי שהן נשאיות BRCA, לאחר כשלון טיפולים כימיים סטנדרטיים.

טיפולים פליאטיביים

טיפול פאליאטיבי הוא טיפול המקל על הסימפטומים ומשפר את איכות החיים (כלומר מקל על תסמינים כגון כאב, קשיי נשימה, בעיות שינה, דיכאון ועוד) אך אינו יכול לרפא את המחלה. טיפול פליאטיבי יכול להינתן בבית החולה או בבתי חולים, בהוספיס ובהוספיס בית. בנוסף לטיפול בסימפטומים הפיזיים מתמקד טיפול פליאטיבי גם בצרכים הנפשיים והרוחניים של החולה וביחסים עם הסובבים אותו/ה.

ניסויים קליניים

מחקרים שבהם משתתפים בני אדם ושמטרתם לבדוק תרופות, מכשירים רפואיים, טכנולוגיות וטיפולים חדשים – הכל במטרה למצוא דרכים טובות יותר לטפל בחולים. בכל מחקר קליני מנסים למצוא מענה לשאלות מדעיות ספציפיות על מנת לשפר, למנוע, לאבחן או לטפל במחלה. כאשר את מרגישה שאפשרויות הטיפול הקיימות אינן מספקות או מוצו, אפשר לשקול להשתתף באחד מעשרות המחקרים הקלינים המתבצעים בישראל בכל שנה, בדרך כלל כחלק ממחקרים בינלאומיים גדולים. תוכלי לקרוא בפירוט על מחקרים קלינים כאן.