איך נכון לתמוך

כל הרגשות לגיטימיים. אל תשאר.י איתם לבד.

התמודדות עם מחלת הסרטן היא משבר אישי ומשפחתי.

כל התא המשפחתי חווה מתח מאוד גדול לצד תחושות של חוסר וודאות, תחושה של "יציאה מהזמן", ושהכל "על הקצה".

לפניכם תקופה מאתגרת ומורכבת בה תדרשו להתארגן מחדש ולהסתגל לשינויים שקורים כתוצאה משינוי אורח החיים בתקופת הטיפולים וההתמודדות של האישה עם הסרטן. 

לתמיכה של בני הזוג או בני משפחה יש חשיבות רבה בהתמודדות של האישה עם סרטן השד - הם מסייעים לה להתמודד טוב יותר עם הסרטן. 

תמיכה נכונה יכולה להיות משמעותית ביותר עבור האישה, ולעזור לה להתמודד עם התקופה המאתגרת בצורה טובה יותר. מנגד, תמיכה לא מושכלת עלולה להוות נטל נוסף עליה במקום לסייע. לכן חשוב להכיר את הדרכים הנכונות לתמוך - באמפתיה, ברגישות, ובהתאמה למצבה המשתנה של האישה לאורך כל הדרך.

היא זקוקה לך ולכם יותר מתמיד.

איך נכון לתמוך?

כשמישהי שקרובה אלינו מקבלת אבחנה של מחלה קשה כמו סרטן שד, הרצון הטבעי שלנו הוא לעזור ולתמוך ככל יכולתנו, אך לעתים קרובות יש תחושה של חוסר ודאות לגבי הדרך הנכונה לעשות זאת.

איך לגעת בנושא המחלה מבלי לפגוע?

מה כדאי לומר ומה עדיף להימנע מלומר?

כיצד לתמוך מבלי שזה ירגיש כמו הצקה?

האם כל אחת צריכה את אותה התמיכה?

כל השאלות האלה לגיטימיות. הרי אף פעם לא לימדו אותנו איך להתמודד עם מקרה כזה. אין ספר הוראות. 

ובכל זאת, הנה מידע שיוכל לסייע:

מקורות המצוקה הנפשית במשפחה, ואצל בני הזוג במיוחד, הם רבים ומשתנים לאורך ההתמודדות עם מחלת הסרטן של בת הזוג. ניתן לחלק את מקורות המצוקה על פי שלבי ההתמודדות עם הסרטן:

טרום אבחון

בשלב זה האישה עוד לא אובחנה, אך ידוע על נשאות במשפחה והשיח אודות הסיכון המוגבר לחלות בסרטן נוכח. ייתכן שהיו התמודדויות משפחתיות עם מחלת סרטן פעילה. מצד אחד בשלב זה קיים הרבה מידע רלוונטי להפחתת הסיכון לחלות. מנגד, הצעדים להפחתת הסיכון, כמו ניתוח מפחית סיכון, בדיקות תכופות, תכנון משפחה ועוד יכולים להגביר את החרדה המשפחתית וגם אצל בני הזוג. 

בתקופה זו חשוב ככל שניתן לקבל את מלוא המידע ולבחון מה ניתן לעשות כדי להפחית את הסיכון וכיצד על המשפחה להמשיך להתנהל מתוך הידיעה שקיים סיכון מוגבר לחלות בסרטן. הדבר כולל ניהול שגרת בדיקות, הפניית בני משפחה וילדים לבדיקות נשאות ובדיקות שגרה בהתאם לגיל ובהתאם למה שקובע הרופא המטפל. 

בכל מקרה של ניתוחים מפחיתי סיכון ניתן לשוחח עם המתנדבות שלנו שעברו ניתוחים דומים ויכולות לחלוק מהניסיון שלהן, או לפנות לעמותת "גנים טובים", קהילת נשאיות ונשאי BRCA. 

קבלת האבחנה

בשלב זה ישנה תחושת חרדה ומתח אצל שניכם ובכלל במשפחה. מחקרים מראים ששני בני הזוג מדווחים על הלם וחרדה ברגע הגילוי. יחד עם זאת, בני הזוג מדווחים על קושי גדול ביכולת להבין כיצד לסייע לבת הזוג שאובחנה ולענות על הצרכים הרגשיים שלה בזמן שהם עצמם חשים מתח גדול וחרדה. רוב בני הזוג נוטים לא לשתף את בת הזוג שלהם בקשיים שהם חווים כדי לא להעמיס עליה ולא להכביד עליה. 

במקרים רבים בני הזוג מדווחים על קושי גדול להיענות לצרכים רגשיים ולכן נצמדים להיענות לצרכים הפיזיים בניסיון לעשות את "הדבר הנכון", על אף שהם עצמם במצוקה. לרוב בני הזוג מספרים שהם אינם מרגישים מוכנים ומסוגלים להתמודד עם קשת הרגשות שצפים אצלם ואצל בת הזוג (חרדה, מתח, דאגה, פחד מהמוות, כעס ועוד) 

בשלב זה חשוב להבין שהמשפחה נתונה במצב משברי וחוסר וודאות רב. קיימת אבחנה, אבל עוד לא ברור כיצד לפעול ומה הולך להיות. המתח והלחץ סביב חוסר הוודאות גדול, וישנה נטייה לבני זוג להיכנס לתפקיד של אלו שמחזיקים את המשפחה והבית, כי האישה נתונה למתח ולחץ רב. 

אכן, האישה זקוקה למרחב. אך גם אתם זקוקים למרחב, לעזרה ולמקום שבו תוכלו לשתף מה עובר עליכם. חשוב בשלב זה לוודא שאתם מקבלים את כל המידע הנדרש ולצמצם כמה שניתן את חוסר הוודאות. זאת לצד הכנה של המשפחה והילדים במידה שישנם לקראת מה הולך להיות, אחרי שיש בידיכם את המידע הרלוונטי. 

התייעצו עם גורמים מקצועיים וקבלו את המידע באופן מבוקר וממקור מהימן. 

ניתן לפנות אלינו כדי להתייעץ איתנו איך לספר לילדים, להשתמש באתר כדי להבין מה הן התחנות העיקריות במסע או לפנות אלינו בטלפון או במייל.  

תקופת הטיפולים

עיקר המיקוד בתקופה זו הוא שהאישה תעבור את הטיפולים ותחלים. בהתאם לתוכנית הטיפול, עלולים להיות טיפולים קשים שבמהלכם האישה תחווה תופעות לוואי וקשיים פיזיים, לצד קשיים נפשיים. 

בני הזוג והמשפחה בתקופה זו מעלים חששות מהטיפול, מתופעות הלוואי שלו ומהיכולת של האישה לעמוד בהם, לצד הדאגה והתקווה שהטיפולים אכן יעבדו ויובילו להחלמה. בשלב זה נראה שרוב בני הזוג ממוקדים במתן סיוע פיזי ובמתן מענה לתופעות לוואי שהאישה מרגישה המטיפול. 

בתקופת הטיפולים המשפחה כולה מתכנסת ל"שגרת טיפולים" שבה מתחילים להבין באיזה ימים קשה יותר, והאישה צריכה מנוחה וסיוע מוגבר מהמשפחה, ובאילו ימים היא מרגישה טוב יותר ויכולה להיות יותר אקטיבית בבית. 

עם זאת, לעיתים מדובר בשגרה חדשה שכולם נדרשים להסתגל אליה: בני הזוג, המשפחה והילדים. ישנה חלוקת תפקידים מחודשת. בני זוג לרוב לוקחים אל עצמם את ניהול הבית והלו"ז, תפקיד שאם לא התחלק בין שני בני הזוג, לרוב היה שייך לאישה. 

העומס הפיזי והמנטלי על בני הזוג הולך וגובר, ולא תמיד ימצאו את הזמן לפנות לטיפול עבור עצמם או לפנות זמן לעצמם. בני זוג רבים מפסיקים את שגרת חייהם.

באתר של Caregivers Israel – הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים שכדאי ומומלץ להיעזר גם בו, מצוין במפורש ש" 64% מהמטפלים בבני משפחה מספרים שהם הגבילו את חיי החברה שלהם. 67%  מבני הזוג המטפלים מספרים שהם לבד בטיפול בבת הזוג, ולא מסתייעים באחרים".

ההתמודדות עם הקשיים לבד עלולה להכביד עוד יותר על מצבכם הנפשי כמטפלים ואף לבודד אתכם יותר מגורמי תמיכה שאתם זקוקים להם. הטיפול בבת משפחה ובת זוג שחולה בסרטן השד הוא קשה, ארוך ומורכב. כמו שהאישה החולה זקוקה לתמיכה והחזקה בתקופת ההתמודדות עם המחלה, כך גם אתם כמטפלים. 

כדאי למצוא מקורות תמיכה, בין אם טיפול פרטני ומרחב אישי, או מרחב קבוצתי של בני זוג נוספים שגם הם מתמודדים עם קשיים דומים. תפקיד המטפל מביא עמו אחריות רבה ודאגה לשלומה של האישה החולה, מה שיכול לדחוק הצידה את צרכיכם. לאורך זמן הדבר מוביל לשחיקה רגשית ופיזית, הסתגרות, התבודדות ואף לחרדה ודיכאון.  

האישה היא אכן המטופלת, והיא נדרשת לעמוד בטיפולים קשים ובהתמודדות עם הסרטן ותופעות הלוואי של הטיפול. אך הפחדים האלו לא פוסחים עליך ועל ובני המשפחה, שחוששים ודואגים לשלומה. בני זוג מטפלים שחוו השפעה גדולה יותר על חייהם בעקבות הטיפול בבת הזוג, וחווה בדידות ונטישה מצד המעגלים החברתיים שלהם דיווחו על מצוקה נפשית גדולה יותר. 

בתקופה זו יש תמיכה רבה לבת הזוג שמתמודדת עם הסרטן. גם בתוך המרכזים הרפואיים, גם הסביבה הקרובה ולרוב גם הקהילה יותר מגוייסת, ורוב האמצעים מופנים לסיוע לאישה המתמודדת. כך, בני זוג רבים ממשיכים להרגיש שהם לבד בהתמודדות ואין להם את הלגיטימציה לדבר על הקושי שלהם לנוכח הקושי שבת הזוג שלהם עוברת. זאת לצד פגיעה בזוגיות, באינטימיות וביכולת לדבר על כך עם בת הזוג מחשש להכביד עליה. 

שלב ההחלמה

שלב ההחלמה מסמל את סיום הטיפולים והחזרה לשגרה. עבור האישה זהו שלב מורכב. מצד אחד משמח ומרגש שהיא סיימה את הטיפולים והחלימה, ומנגד זהו השלב שבו התמיכה החברתית והקהילתית יורדת, והיא נדרשת לחזור לשגרת חייה, על אף שלעיתים רק עכשיו היא מתחילה לעכל את מה שעבר עליה ואז מתחילה ההתמודדות הרגשית והפניות לטפל בעצמה רגשית. 

עבורך, זו תקופה שיש בה רצון שבת הזוג תחזור לשגרה, ולעיתים קיים פער בין הרצון לחזור לשגרה לבין היכולת שלה לחזור לשגרה. בנוסף, מרגע סיום הטיפולים ישנה התמודדות עם הפחד מחזרת המחלה, שקיים גם אצלך, ושוב נראה שהפחדים של שניכם מזינים אחד את השנייה. ככל שהפחד נוכח וקיים אצל האישה כך הוא משפיע עליך. עם זאת, בתקופה זו גם מצליחים לראות ביחד גם היבטים חיוביים יותר של הסרטן וההתמודדות איתו כגון: חיזוק הזוגיות, היבטים של משמעות החיים ועוד.

אחת מתשע מציעה מערך תמיכה וסיוע לבני או בנות זוג של חולות סרטן השד.

בן או בת הזוג מוזמנים לבחור את השירותים שיסייעו להם להתמודד עם השינויים הכרוכים במחלת בת הזוג.

העזרה האינטנסיבית והדאגה האינסופית לבת הזוג ולמשפחה  יוצרים מעמסה רגשית ופיזית ומתח כבד.

בכל עניין אחר יכולת להתייעץ איתה, היא בת הזוג שלך. אבל איך תדבר איתה כשהיא עצמה עוברת עכשיו התמודדות מורכבת וקשה? 

אנחנו כאן, גם עבורך לכל שאלה, התלבטות וצורך להתייעץ.

הנה כמה מאמרים טובים ששווה לקרוא:

איך לעזור לבת זוגך ולעצמך בהתמודדות עם מחלת סרטן שד?

כיצד לספר לילדים שאמא חלתה בסרטן השד?

החברה הכי טובה שלך חלתה בסרטן השד, איך לעזור לה?