ד"ר גילה רוזן
גורמים בעלי השפעה שלילית על מסת העצם: מגוון תרופות, מצבי מחלה ותנאים סביבתיים ידועים כבעלי השפעה מזיקה על מסת העצם. ניתן על ידי מודעות מתאימה להקטין את הנזק. בין המצבים היותר נפוצים ניתן למנות את:
- מחלות מעיים הגורמות לירידה בספיגה, כגון צליאק, רגישות לחלב, מחלת קרוהן, יכולות להוביל לתת ספיגה ממושכת. בכל המצבים האלו יש להקפיד על הדרכה תזונתית מתאימה המכוונת לצמצום תופעת השלשולים ככל האפשר, ולמניעת חסרים תזונתיים אשר פוגעים בגדילה בכלל ובצבירת מסת העצם בפרט. ילדים אלו חייבים להיות מטופלים במסגרת מרפאה הכוללת מעקב צמוד של דיאטנית קלינית.
- סוכרת בגיל הנעורים – הורמון האינסולין החסר במחלת הסוכרת חיוני לגדילת העצם. כאשר ילדים ומתבגרים החולים בסוכרת אינם מטופלים ברמות אינסולין מתאימות יבוא הדבר לידי ביטוי גם בהפרעה בצמיחת העצם. מסיבה זו גם ילדים אלו חייבים להיות מטופלים במסגרת מרפאה הכוללת מעקב צמוד של דיאטנית.
- חוסר הורמוני מין – הורמוני המין המופרשים בגיל ההתבגרות מביאים לצמיחה מואצת ועידוד צבירת מסת עצם. צעירות רבות סובלות מאל-וסת ראשוני או משני על רקע תת-משקל (במצבים כמו ספורטאיות תחרותיות, רקדניות ונערות הסובלות מאנורקסיה נרבוזה). לא ברור אם ניתן לתקן את מסת העצם מעבר לגיל מסוים, ולכן רצוי לטפל בכל הבעיות הגורמות לאל-וסת בגיל מוקדם ככל האפשר, בכדי למנוע נזק בלתי הפיך לצבירת העצם.
- טיפול כרוני בתרופות הגורמות נזק לעצם – קבוצת התרופות הנפוצה ביותר בשימוש בילדים ומזיקה לעצם הנה סטרואידים. מקרים רבים של אסטמה ואלרגיות למיניהם מטופלים בסטרואידים. יש לשקול טיפול חלופי במידת האפשר עקב הנזקים הכבדים שגורמת התרופה ישירות על ידי הפחתת ספיגת הסידן במעי (מצב המעודד גם בעקיפין הגברה של פרוק עצם), ובצמצום ישיר של פעילות התאים בוני העצם. קבוצת תרופות נוספת המזיקה לעצם בעקיפין דרך הפרעה למטבולים של ויטמין D הנה קבוצת התרופות האנטי-אפילפטיות. בכל מקרה בו מחויב שימוש בתרופות אלו יש לדאוג להכוונה תזונתית מתאימה לצמצום הנזק.
- עישון וצריכת אלכוהול – העישון הנו גורם סביבתי מרכזי להפחתת מסת העצם. היות והוא גורם מרכזי מזיק גם ביצירת טרשת עורקים, יש לחנך את הציבור להימנע מעישון בכל דרך אפשרית. גם צריכת אלכוהול גורמת נזק לעצם באופן ישיר ועקיף ויש להימנע מצריכה מופרזת של אלכוהול (כולל בירה).
- העדר פעילות גופנית – פעילות גופנית מותאמת לגיל וליכולת הוכיחה בכל קבוצות הגיל את השפעתה החיובית על צבירת מסת עצם. במקביל יש לפעילות גופנית תרומה בשמירת משקל גוף תקין ובכך היא בעקיפין מצמצמת את תופעת דיאטות ההרזיה אשר הוכחו כגורמות לאיבוד מסת עצם מסיבית (במיוחד לאחר גיל המעבר). יש לעודד פעילות גופנית סדירה, במיוחד מהסוגים המבטיחים צבירת מסת עצם (חדרי כושר, הליכה).
- הרגלי תזונה מוטעים – שהמרכזי ביניהם הוא ככל הנראה חסר סידן – יכולים למנוע צבירת עצם מקסימלית, או לזרז איבוד עצם במגוון מצבים.
למידע נוסף: ע.י.ל.א. – העמותה הישראלית לאוסטאופורוזיס ומחלות עצם
טל'.1-700-50-68-50