חליתי בסרטן השד

"את הסרטן גיליתי במקרה. היה זה שיעול טורדני שלא ידעתי מהו, ולכן פניתי לרופא המשפחה לבדיקה. רופא המשפחה הפנה אותי לבדיקת CT ולמומחה ריאות שלא מצא את הבעיה בריאות, אבל כן ראה ממצא חשוד באזור השד. 

הפנייה לרופאה מומחית בתחום, פרופ' תמר פרץ, חשפה שאכן יש לי גידול קטן בשד בגודל של 5 מ"מ. זה היה הלם גדול עבורי, אך הרופאה הפנתה אותי לכירורג מומחה, ד"ר מושי שמחה, שהסביר לי את מצבי בפירוט ובסבלנות. 

ד"ר שמחה הבהיר שמדובר בסרטן שד אלים, ובשל גילי המבוגר הוא ממליץ על כריתת השד כפתרון הטוב ביותר. הוא שאל אותי אם יש לי בעיה עם זה, ועניתי שאני לא רופא, ואם הוא  אומר שכדאי ומבטיח שלווה ושקט בנושא, אז אני הולך על זה. בסך הכל אני אדם ממושמע, ותוך מספר ימים הייתי בלי שד. 

הניתוח עבר בהצלחה רבה, ללא כאבים משמעותיים. בדיקות נוספות הראו שהסרטן לא התפשט, ולכן אני נפטרתי מטיפולי הכימותרפיה או הקרנות הנלווים בדרך כלל. נשאלתי אם אני רוצה לעבור גם בדיקה גנטית וכמובן שנבדקתי. יצאתי "נקי", אינני נשא, ולמרות ההיסטוריה המשפחתית שלי, אני לא אעביר את הסרטן לדורות הבאים. 

לצערי, אימי נפטרה מסרטן השד בגיל 62, לאחר שהרופא שטיפל בה לא המליץ על כריתה מלאה, אלא חלקית והסרטן חזר. היום אני יודע להגיד זו הייתה שגיאה בהחלטה של הרופא. 

האבחנה שלי הגיעה בהפתעה, היא גרמה לי להתעורר בבוקר ולשאול האם אני בידיים נכונות. הדיאגנוזה במשפחה לא הייתה נכונה, ותהיתי האם אני קיבלתי דיאגנוזה נכונה. זה היה שיעור קשה עבורי, שחיזק את הצורך להיות ערני ולא להסתפק בדעה רפואית אחת בלבד. 

עבורי, הסוגייה של הדימוי הגופני לא הייתה בעיה כלל, שכן מעולם לא התכוונתי ללכת עירום בחוף הים. כך גם עניתי לרופא ששאל אותי אם אני צריך שיקום לאחר הניתוח, וגם לאישה שהגיעה באמצע הלילה אחרי הניתוח, עם קופסה של פטמות מלאכותיות ושאלה 'מעניין אותך?' אמרתי לא. לא היה לי רצון להדביק פיטמה מלאכותית. אני שלם עם עצמי. לכן, למרות שעברתי כריתת שד, הדבר לא השפיע על התפיסה העצמית שלי או על איכות חיי היומיומית.

כיום, כשנתיים מאוחר יותר, אני בריא לחלוטין ומרגיש מצוין. אני יכול לבצע את כל הפעילויות היומיומיות בקלות, ונדרש רק לבדיקות שגרתיות אחת לשנה כדי להבטיח שהסרטן לא יחזור.

ההתמודדות עם המחלה הייתה מורכבת, אך התמיכה המשפחתית שהקיפה אותי מרגע הניתוח היתה מרוממת נפש בצורה שקשה לי לתאר. תמיכה ואהבה מקצה לקצה והרבה הומור. גם המקצועית של הרופאים העניקה לי את הכוח להתגבר עליה. למדתי שלא צריך להתבייש בסרטן ואם יצאתם על היד העליונה (או על השד התחתונה)  - שתפו. 

ולגברים אומר: שמרו על עצמכם והיו cool. אל תאבדו את מצב הרוח שלכם, רבים מאד מחולי הסרטן מחלימים וחיים טוב תוך מעקבים תקופתיים. כל יום של חיים הוא מתנה לכל אחד מאיתנו.

נובמבר 2024