בונפוס

מהי התרופה בונפוס ולמה היא מיועדת

בונפוס משתייכת לקבוצת התרופות הביספוספונטים (bisphosphonates) שמטרתן להפחית ולעכב התפתחות סיבוכים כתוצאה מגרורות בעצמות, דוגמת שברים, טיפולי הקרנות לטיפול בכאבי עצמות, ניתוחים לתיקון שברים בעצמות. התרופה ניתנת בין השאר לחולות סרטן שד.

בישראל התרופה רשומה וכלולה בסל הבריאות (בכדורים ובעירוי) להיפרקלצמיה ו/או גרורות מפרקות עצם (ליתיות) כתוצאה מממאירות, ולטיפול תומך ומקל (פליאטיבי) בהרס תאי עצם כתוצאה מממאירות. התרופה רשומה גם באירופה.

כיצד פועלת התרופה

התאים הממאירים המרכיבים את הגרורות שבעצמות משחררים חלבון שגורם לשפעול של תאים מפרקי עצם (אוסטיאוקלסטים). בונפוס מפחיתה את מספרם ומעכבת את פעילותם של תאים אלה וכך מונעת פירוק יתר של העצם. עם הפחתת ההרס פוחת גם הכאב בעצמות, נמנעת היווצרותם של שברים פתולוגים, ורמת הסידן בדם יורדת.

כ-20% מהחומר הפעיל נקשר ישירות לרקמת העצם וכך מהווה גורם מגן על העצם מפני פעילות התאים הורסי העצם.

כיצד ניתנת בונפוס

בונפוס ניתנת בכדורים או בעירוי דרך הווריד. נטילת התרופה בכדורים מקלה על החולה ומאפשרת איכות חיים טובה יותר בכך שחוסכת את הביקור בבית החולים לצורך עירוי מידי מספר שבועות.

את הכדורים יש ליטול לפי הנחיות הרופא. מנה יומית של 1600 מ"ג נלקחת פעם ביום, עדיף בבוקר על קיבה ריקה, עם כוס מים. ניתן לפצל את המינון לפעמיים ביום – בבוקר ובערב.

אין לצרוך מוצרי חלב, ויש להימנע מאכילה ושתייה (פרט למים) ומלקיחת תרופות נוספות שעה לאחר נטילת התרופה.

למה יש לשים לב

• יש להקפיד על שתיה מספקת במהלך הטיפול.
• יש להיבדק אצל רופא שיניים לפני תחילת הטיפול (ראי בהמשך).
• יש לנקוט בזהירות במקרים של כשל כלייתי ולהתאים את המינון ואת משך הטיפול למצב החולה.
• אין ליטול את התרופה במהלך הריון או הנקה, אלא אם היתרון בטיפול עולה על הסיכון.

תופעות לוואי

כמו בעת השימוש בתרופות אחרות, גם במהלך הטיפול בבונפוס תיתכנה תופעות לוואי.

תופעות הלוואי הנפוצות ביותר הן בחילה, הקאה ושלשול, תופעות אלה מופיעות בצורה מתונה ומתרחשות בעיקר בעת לקיחת מינונים גבוהים. כמו כן יתכן חסר בסידן בדם (היפוקלצמיה).

במקרים נדירים ייתכנו הפרעה נשימתית, תגובה עורית.

תופעה נדירה בטיפול בביספוספונטים היא האוסטיאונקרוזיס של עצם הלסת – הרס העצם מתחת לשיניים. (בין גורמי הסיכון לתופעה: חולי סרטן שקיבלו כימותרפיה, הקרנות, חולים עם היגיינת פה גרועה ועוד). היות שבונפוס אינה משתייכת לקבוצת האמינו-ביספוספונטים (כדוגמת ארדיה וזומרה), הרי שתופעה זו נדירה ביותר אצל המשתמשים בתרופה.

כעקרון, לפני הטיפול בביספוספונטים יש להיבדק אצל רופא השיניים לפני תחילת הטיפול ולנקוט באמצעי רפואה מונעת לשמירת בריאות השיניים.

באם את עוברת או עומדת לעבור טיפול שיניים מקיף או פרוצדורה כירורגית בפה, חשוב מאוד ליידע הן את רופא השיניים שלך והרופא המטפל על מועד תחילת הטיפול. יתכן שהרופא יחליט לדחות את מתן התרופה עד שתסיימי את טיפול השיניים שלך. במהלך הטיפול בבונפוס מומלץ לשמור בקפדנות על היגיינת פה תקינה על מנת שלא להזדקק ככל האפשר לטיפולי שיניים.

הקפידי לדווח לרופא בכל מקרה של תופעות הלוואי המתעוררות בעקבות הטיפול, גם אם את נתקלת בתופעה שלא הוזכרה כאן.

עודכן ביוני 2015