כימובריין- פגיעה קוגנטיבית במחלימות מסרטן השד

מהו ליקוי קוגניטיבי?

ליקוי קוגניטיבי בקרב מחלימות מסרטן השד יכול לכלול קשיים בזיכרון ובתשומת הלב, ירידה במהירות התגובה, פגיעה בביצוע ריבוי משימות ובשטף הדיבור . ליקויים אלה יכולים להיות אקוטיים – כלומר להופיע סביב קבלת הטיפול, אבל גם מאוחרים, כלומר כאלה שיבואו לידי ביטוי חודשים או אפילו שנים לאחר סיום הטיפול.

המורכבות של ליקוי קוגניטיבי הקשור לסרטן (CRCI) מורכבת מכמה גורמים:

א. השפעות נוירוטוקסיות

לכימותרפיה, אבן יסוד בטיפול בסרטן השד, יש השפעות נוירוטוקסיות (כלומר רעילות למערכת העצבים) מתועדות היטב. מחקרים הראו כי כימותרפיה יכולה להוביל לשינויים במבנה המוח ובתפקודו, במיוחד להשפיע על קליפת המוח הקדם-מצחית וההיפוקמפוס, שהם אזורים קריטיים לתהליכים קוגניטיביים.

מחקרי דימות מוחי באמצעות MRI תפקודי במצב מנוחה (fMRI) חשפו שיבושים ברשתות המוח הפנימיות שנמשכים זמן רב לאחר סיום הכימותרפיה. הפרעות אלה קשורות לליקויים בזיכרון, בתפקוד הניהולי ובמהירות העיבוד..

גם הקרנות עלולות לגרום לפגיעה קוגניטיבית, בעיקר כאשר הן מכוונות לאזור הראש במקרים של מחלה גרורתית. הקרנות גורמות נזק לתאים בריאים באזור המוקרן, כולל תאי עצב, ועלולות להשפיע על תפקודים קוגניטיביים שונים מעבר לפגיעה של הגרורה עצמה.

ב.טיפולים הורמונליים

טיפולים הורמונליים, כגון טמוקסיפן ומעכבי ארומטאז, תורמים גם הם לפגיעה קוגניטיבית. למרות שישנם מחקרים שלא מצאו הבדלים קוגניטיביים משמעותיים בין מטופלות בטיפול הורמונלי וקבוצות הבקרה, מחקרים אחרים דיווחו על פעילות מטבולית מוגברת באזורים במוח הקשורים לתפקודים קוגניטיביים, דבר  שמצביע על פוטנציאל לשינויים קוגניטיביים עדינים לאורך זמן.

ג.מצוקה נפשית ותפקוד קוגניטיבי

 האבחון והטיפול בסרטן השד פועלים כגורמי לחץ המובילים לאתגרים קוגניטיביים ורגשיים משמעותיים. ואכן, מצוקה נפשית, חרדה, דיכאון ולחץ  נפוצים בקרב מחלימות מסרטן השד כפי שעולה ממחקרים על פי דיווח מטופלות בהן קשיי ריכוז ופגיעה בזיכרון חזרו כקשיים הקוגנטיבים המרכזים.בעיות קוגניטיביות אלה קשורות קשר הדוק למצוקה פסיכולוגית.

איך רואים שיש פגיעה קוגניטיבית?

1. מבחנים נוירופסיכולוגיים

 חולות סרטן השד מראות לעיתים קרובות ליקויים במבחנים קוגניטיביים ספציפיים בהשוואה לנשים בריאות. לדוגמה, מבחני זיכרון מילולי הראו באופן עקבי ביצועים גרועים יותר בקרב חולי סרטן, הן לפני הטיפול והן אחריו. מחקר שפורסם לאחרונה בעיתון המדעי JAMA הראה כי קיימת ירידה קוגנטיבית במהלך הטיפולים, אשר נמצאה כמשתפרת כשנתיים לאחר מכן, ובעלת השפעה על יכולתן של נשים לחזור למעגל העבודה.

ב.דיווח עצמי על כשלים קוגניטיביים

כשלים קוגניטיביים המדווחים על ידי המטופלות עצמן, כגון בעיות זיכרון וריכוז, שכיחים בקרב מחלימות מסרטן השד. חוויות סובייקטיביות אלה קשורות לעתים קרובות יותר למצוקה רגשית מאשר לביצועים אובייקטיביים במבחנים קוגניטיביים. כלומר, למרות שהתפקוד הקוגנטיבי בתחום הנורמה, התחושה של המטופלת היא של תפקוד לקוי וחוסר הצלחה, לעיתים ביחס למה שהיא חושבת שהיה לפני המחלה. פער זה מדגיש את החשיבות של התחשבות במדדים סובייקטיביים ואובייקטיביים בעת הערכת ליקוי קוגניטיבי באוכלוסייה זו ואת חשיבותו של הטיפול הרגשי.

מה אפשר לעשות?

• שיקום קוגניטיבי: תוכניות שיקום קוגניטיבי מותאמות אישית יכולות לסייע בשיפור התפקודים הקוגניטיביים באמצעות תרגילים ממוקדים לשיפור הזיכרון, הריכוז, והתפקודים הניהוליים. טיפולים אלה ניתנים בדרך כלל על ידי מרפאים בעיסוק.
• פעילות גופנית: פעילות גופנית סדירה הוכחה כמשפרת את התפקוד הקוגניטיבי ואת הרווחה הכללית.
• תזונה בריאה: תזונה עשירה בפירות, ירקות, דגנים מלאים, וחומצות שומן אומגה-3 תומכת בבריאות המוח.
• שינה מספקת: שינה איכותית חשובה לתיקון הנזקים שנגרמו לתאי העצב במהלך היום ולשיפור התפקוד הקוגניטיבי.
• טיפול פסיכולוגי: טיפול פסיכולוגי יכול לסייע בהתמודדות עם הקשיים הרגשיים הנלווים לפגיעה קוגניטיבית, כגון חרדה ודיכאון.
•   תמיכה חברתית: תמיכה מצד בני משפחה, חברים, קבוצות תמיכה שבהן יש שיח משותף עם נשים שעברו משהו דומה, ותמיכה של אנשי מקצוע יכולות לסייע בהתמודדות עם הקשיים, להעניק תחושה של שייכות ולסייע לתהליך השיקום.
• על אף שאין טיפול תרופתי ספציפי לפגיעה הקוגניטיבית הנגרמת על ידי טיפולי סרטן. טיפול תרופתי בסימפטומים נלווים, כגון חרדה ודיכאון, עשוי לשפר את התפקוד הקוגניטיבי.

ומה הלאה?

פגיעה קוגניטיבית היא סוגיה משמעותית המשפיעה על איכות חייהן ותפקודן היומיומי.של  מחלימות מסרטן שד.

מחקר עתידי צריך להמשיך לחקור התערבויות חדשניות ולחדד מודלים לחיזוי כדי לספק טיפול מותאם אישית למחלימות מסרטן השד, ובסופו של דבר לשפר את בריאותן הקוגניטיבית ואת רווחתן.