תופעות הלוואי של הטיפולים הכימותרפיים

לטיפולי הכימותרפיה (כמו גם לטיפולים ההורמונאליים, טיפולי הקרינה ועוד) השלכות על מערכות שונות בגוף. תרופות וטיפולים שמטרתם לשבש את פעולת תאי הסרטן עלולים לגרום לפגיעה גם בתאים תקינים בגוף ולהופעת תופעות לוואי. 

שילוב טיפולים הפועלים במנגנונים שונים מאפשר מחד לתקוף את התאים הסרטניים באמצעים שונים ומאידך לתת מנות נמוכות יותר של התכשירים, על מנת לצמצם את תופעות הלוואי.

לא כל אישה סובלת מתופעות לוואי באותה רמה ובאותה מידת חומרה.

תופעות הלוואי מושפעות מאופי הטיפול הניתן ומהתגובה האישית של כל אחת ואחת.

 

רוב תופעות הלוואי של הטיפולים בסרטן השד נעלמות בהדרגה לאחר סיום הטיפולים וניתן להסתייע בתרופות שונות כדי להתמודד עם התופעות. 

יש מקרים שבהם קיים סיכון להשפעות ארוכות טווח על פעילות איברים חיוניים אחרים בגוף (לב, ריאות, עצבים, אברי רביה) ורצוי לדון על כך עם הרופא.ה לפני תחילת הטיפול. עם זאת חשוב לזכור שהסיכון הקיים צריך להישקל כנגד התועלת הצפויה מהטיפול להשמדת התאים הסרטניים.

 

חשוב – במידה שאת חווה תופעות לוואי, עדכני את הצוות המטפל או את האחיות האונקולוגיות בקופות החולים. בטרם שימוש בתרופה או תוסף תזונה לשם הקלה על תופעות הלוואי יש לעדכן ולהתייעץ עם הרופא.ה מטפל.ת.

שאלות שכדאי להציג לפני התחלת טיפול

• לאלו תופעות לוואי קצרות טווח עלי לצפות וכיצד ניתן להיערך אליהן?
• מהן תופעות הלוואי ארוכות הטווח שעלולות לקרות?
• מה מידת החומרה של תופעות הלוואי הצפויות ואילו נזקים עלולים להיגרם בעתיד?
• למשך כמה זמן אני צפויה לסבול מהתופעות?
• מה אני יכולה לעשות כדי להקל או להפחית את תופעות הלוואי?
• באילו מקרים עלי לפנות לרופא.ה או לאחות לגבי תופעות לוואי שאני חווה?
• כיצד אני יכולה לשפר את ההתמודדות שלי עם תופעות הלוואי – פיזית ונפשית? מהן תופעות הלוואי המוכרות של הטיפולים בסרטן השד?

תופעות הלוואי האפשריות

עייפות

תחושת העייפות, חוסר האנרגיה והתשישות, הן תופעות הלוואי הנפוצות ביותר עליהן מדווחות חולות סרטן. התשישות יכולה לנבוע מהמחלה, מהכימותרפיה, מההקרנות, מהניתוח, מספירת הדם הנמוכה, מחוסר שינה, מכאב, מלחץ, מתיאבון גרוע, וגם מפחדים וחרדות או מגורמים נוספים אחרים.

תחושת התשישות של חולות סרטן שונה מאד מעייפות של חיי היום יום. עייפות כתוצאה מטיפולים כימותרפיים יכולה להגיע באופן פתאומי ולגרום לתחושת חוסר אנרגיה טוטלית. מנוחה לא תמיד משפרת את המצב. עוצמת ומשך התחושה משתנה מאישה לאישה. ברוב המקרים התשישות הכבדה הולכת ונחלשת בהדרגה בהתאם לתגובת הגידול לטיפול.

איך תוכלי להתמודד

• תכנני את יומך כך שתוכלי לעשות מדי פעם הפסקות מנוחה, גם אם הן קצרות.
• צאי לצעידות קצרות או בצעי תרגילי התעמלות קלים. זה עשוי להקטין את תחושת העייפות.
• אכלי כמויות קטנות ולעתים תכופות, ושתי נוזלים רבים.
• צרכי כמויות מוגבלות של קפאין ואלכוהול.
• שמרי את האנרגיה שלך לדברים החשובים שברצונך לעשות.
• הקלי על עצמך והרשי לאחרים לבצע משימות שבדרך כלל מבוצעות על ידך.
• נסי להיעזר בטכניקות של מדיטציה, יוגה, דמיון מודרך, תפילה, ואחרות. למחקר על השפעת היוגה על השינה והעייפות.
• נסי לנהל יומן לגבי תחושותיך מדי יום ביומו. זה יעזור לך לתכנן את יומך בצורה טובה יותר.
• הצטרפי לקבוצת תמיכה. שיתוף אחרות בתחושותיך ורגשותיך יכול להקל על המשא של העייפות הכבדה, ותוכלי ללמוד מאחרות כיצד הן מתמודדות עם מצב דומה.
• השתדלי למצוא דרכים קלות יותר או קצרות יותר לבצע את המשימות שברצונך לבצע.
• התייעצי עם הצוות הרפואי המטפל בך לגבי האופן בו תוכלי לשמר את האנרגיה שלך.
• דווחי לצוות הרפואי על כל שינוי שחל ברמת האנרגיה שלך.

בחילות והקאות

בחילות והקאות הן תופעות לוואי נפוצות מאד לטיפולים נגד סרטן, בעיקר בעת טיפול כימותרפי.

קיימות כיום תרופות חדשות שמטרתן להקל על תחושות אלו ועל ההתמודדות איתן.

כל אישה מגיבה לתרופות ולטיפולים בצורה שונה ועל כן חשוב ליידע את הצוות הרפואי המטפל בך על הרגשתך ותחושותייך על מנת להקל על תופעות אלה. אל תוותרי, תמשיכי לנסות עד שיימצא הפתרון המתאים.

 

חשוב שתדווחי לצוות הרפואי המטפל במידה וחלה החמרה במצב ההקאות עד כדי חוסר יכולת להחזיק נוזלים. עם התרופות להקלה על הבחילות וההקאות נמנות, בין השאר, התרופות:

 

• זופרן (Ondansetron, Zofran) קיטריל (Granisetron, Kytril) וסטרון. הן משתייכות לקבוצת הסטרונים – תרופות הנקשרות לקולטן לסרוטונין (חומר המשתחרר בגוף בעקבות הכימותרפיה ומשפיע על מרכז ההקאה במוח), חוסמות את הגישה של הסרוטונין לקולטן ובכך מונעות את הבחילות וההקאות. תרופות אלו יעילות במיוחד בשילוב עם התרופות הכימותרפיות ציספלטין וציקלופוספמיד. זופרן ניתנת דרך הווריד במהלך הכימותרפיה ולאחר מכן בטבליות. קיטריל ניתנת בטבליות. במקרים של בחילות קשות, ניתן להיעזר בתרופה הסטרואידית דקסמטזון (Dexamethasone). שלוש התרופות הנ"ל נכללות בסל הבריאות. (ראו עלונים לצרכן באתר משרד הבריאות: זופרן, סטרון, דקסטמטזון).
• פאלוקסי (Paloxi, Aloxi, Palonosetron) היא תרופה מהדור החדש של קבוצת תרופות זו. בהשוואה לאחרות, פאלוקסי הוכיחה יעילות גבוהה יחסית, והיא הראשונה מסוגה המונעת גם בחילות והקאות מיידיות (המופיעות תוך 24 שעות מהטיפול הכימותרפי), וגם מאוחרות (המופיעות אחרי 24 שעות ועלולות להימשך עד חמישה-שישה ימים). יתרונה של התרופה בכך שהיא ניתנת במנה חד-פעמית באמצעות זריקה לפני הטיפול הכימותרפי, ללא צורך במינונים חוזרים או בבליעת כדורים, לנוחות המטופלות. התרופה מומלצת לחולות המקבלות טיפולים כימותרפיים הגורמים לבחילות והקאות בינוניות וקשות, כדוגמת אדריאמיצין, ציספלטין. תופעות הלוואי של פאלוקסי הן קלות, וכוללות בעיקר כאבי ראש ועצירות.
• אימנד (Emend, Aprepitant) היא תרופה יעילה חדשה, הפועלת בשילוב עם תרופות אחרות למניעת בחילות והקאות כתוצאה מכימותרפיה. מדובר בקפסולה, הניתנת בדרך כלל אחת ליום בשלושת הימים הראשונים של הטיפול הכימותרפי. התרופה פועלת למניעה מראש של בחילות והקאות, ולא לטיפול בהן לאחר שכבר הופיעו. אימנד ניתנת בנוסף לתכשירים הקיימים, כגון זופרן, דקסמטזון וקיטריל, ולא במקומם, ומנגנון הפעולה שלה שונה משלהם. בדרך כלל התרופה ניתנת במקרים של שילובי הכימותרפיה שגורמים להקאות הקשות ביותר, כדוגמת AC (אדריאמיצין וציקלופוספמיד).  ראי אימנד – עלון לצרכן באתר משרד הבריאות
• אקינזאו (Akynzeo) היא תרופה חדשה יחסית (רשומה בישראל מ – 2016) מורכבת מנטופיטנט ((netupitant ופלונוסטרון (palonosetron). התרופה ניתנת כטיפול למניעת הקאות או בחילות הנובעות מכימותרפיה. התרופה לא תינתן בשילוב עם אימנד Aprepitant . ראי אקינזאו - עלון לצרכן באתר משרד הבריאות

איך תוכלי להתמודד

• מצצי שביבי קרח, מיץ קפוא או שלגונים על בסיס קרח (קרטיב).
• אפשר למצוץ פלחי לימון או לשים לימון במים.
• נסי למצוץ סוכריות חמוצות או סוכריות מנטה.
• ניתן להוסיף חתיכות של שורש ג'ינג'ר למים/לתה (פושר). יש אפשרות לטבליות ג'ינג'ר.
• נסי לשתות בלגימות קטנות מדי 15 דקות.
• השתדלי לשתות לפני או אחרי הארוחה ולא במהלכה.
• בדקי עם הרופא.ה המטפל.ת האם את יכולה לקבל סותרי חומצה מסוג גסטרו או לוסק.
• אכלי כמויות קטנות, לאט ולעתים קרובות. הקפידי ללעוס טוב את המזון כדי שהעיכול יהיה יותר קל.
• השתדלי להימנע ממזון מטוגן, חריף, חמוץ, מזון בעל ריח חזק, מזון מתובל מאד, מזון מתוק מאד.
• כשאת מרגישה רעב קל אכלי, היות ורעב יכול להגביר את תחושת הבחילה.
• הימנעי מלאכול בחדר דחוס ומחומם או כזה שיש בו ריחות בישול חזקים.
• השתדלי שהמזון יהיה בטמפרטורת החדר. מזון מחומם עלול להגביר את תחושת הבחילה.
• לאחר הארוחה השתדלי לנוח כשעה, במצב ישיבה. מנוחה מקלה על העיכול.
• אם הבחילה מופיעה בעיקר בבוקר השתדלי לאכול טוסט או קרקרים יבשים לפני שאת קמה מהמיטה (במידה שאין לך פצעים בפה).
• אם הבחילה מופיעה במהלך הטיפול – כימותרפיה או הקרנות – הימנעי מלאכול במשך כשעה עד שעתיים אחרי הטיפול. אכלי ארוחה קלה לפני הטיפול.
• הכיני לעצמך ארוחות מראש והקפיאי אותן כדי שלא תצטרכי לבשל כאשר את סובלת מבחילות.
• לבשי בגדים רפויים.
• כאשר יש לך התקף בחילה נשמי עמוק ולאט.
• השתדלי להסיח את דעתך מהבחילות על ידי שיחות עם א.נשים, האזנה למוסיקה או צפייה בטלוויזיה.
• היעזרי בטכניקות הרפיה שונות.
• אם את סובלת מהקאות הימנעי מלאכול או לשתות כל עוד הן נמשכות.
• לאחר שההקאות חלפו שתי נוזלים צלולים – מים, מרק צח – בכמויות קטנות. בתחילה כפית אחת כל 10 דקות ובהדרגה הגדילי את הכמות עד לכף בכל 20 דקות עד שתגיעי למצב שתוכלי לבלוע שתי כפות כל 30 דקות.

רפואה משלימה ותזונה נכונה

נשים רבות שהתמודדו עם סרטן השד מצאו שטיפולים שונים של רפואה משלימה סייעו להן מאד להתכונן לטיפולים ולהתמודד עם מהלכם.

למידע נוסף בנושא רפואה משלימה

 

תזונה מתאימה היא מרכיב חשוב בטיפול נגד סרטן. אכילת המאכלים המתאימים לפני, במהלך הטיפול ואחריו יכולה לסייע לך לחזק את עצמך ולהרגיש טוב יותר. יתכן אפילו שמאכלים אותם לא נהגת לאכול בעבר יהיו טעימים לך דווקא עכשיו במהלך הטיפול. אל תחששי לנסות מאכלים חדשים.

 

לפני התחלת שלב הטיפולים כדאי להכין בבית מלאי של מזון שיתאים לצרכים שלך ושל בני משפחתך. כדאי להתייעץ מראש עם דיאטנית בעלת ניסיון עם חולות אונקולוגיות שתוכל לתת לך עצות אלו מזונות עשויים לעזור לך להתמודד עם הטיפולים ותופעות הלוואי שלהם.

במהלך כל הטיפולים, מכל סוג, חשוב לשתות הרבה נוזלים, מומלץ לשתות לפחות 10 כוסות ביום.

הקפידי להחזיק אתך בקבוק מים צמוד באופן קבוע.

למידע נוסף על תזונה וכימותרפיה

כאב ונוירופתיה

תרופות כימותרפיות עלולות לגרום לתופעות לוואי הכרוכות בכאבים. תיתכן פגיעה במערכת העצבים הפריפרית (נוירופתיה) שתתבטא בתחושת צריבה, עקצוץ, נימול, אבדן תחושה, ו/או כאב חד – לרוב באצבעות הידיים או בהונות הרגליים (נוירופתיה). לעיתים הנוירופתיה פוגעת ביכולת המוטוריקה העדינה כגון סגירת כפתורים והחזקת חפצים קטנים. חשוב שתעדכני את הצוות המטפל על התופעות הללו.

 

תרופות אחדות יכולות לגרום לפצעים בפה, כאבי ראש, כאבי שרירים, ואחרות  לכאבי בטן. סבל מכאבים אינו מחויב המציאות, וגם אם הכאבים מופיעים – חשוב לזכור שניתן לטפל בהם. מומלץ להתייעץ על כך עם הצוות הרפואי המטפל בך.

 

בנוסף יתכן כאב הנובע מזריקות לעידוד צמיחת מח העצם, כאב החולף כמה ימים לאחר מתן הזריקה.

ניתן לקחת משככי כאבים להקל על תופעות אלו.

כיצד תוכלי להתמודד

• ניתן להיעזר במשככי כאבים.
• רצוי להימנע מטמפרטורות קיצון של חום וקור.
• כדאי לנעול נעלי ספורט, נעלים נוחות להליכה (נעלים המחזיקות את הרגל בצורה טובה ובעלות סוליות רכות/ גמישות).
• מומלץ לבצע תרגילים לכפות הידיים והרגליים לשפר את זרימת הדם לאזור (ניתן להתייעץ עם האחות האונקולוגית או פיזיותרפיסט.ית).
• ניתן להיעזר ברפואה משלימה.

נשירת שיער

נשירת שיער היא תופעת לוואי נפוצה של טיפולים כימותרפיים, אם כי לא כל התרופות הכימותרפיות גורמות לכך בהכרח.

למידע נוסף על ההתמודדות עם נשירת שיער.

למידע נוסף על על פיאות

ירידה בזיכרון וביכולות הקוגניטיביות

לעיתים, בעקבות הטיפולים הכימותרפיים באה לידי ביטוי תופעת לוואי מאוחרת, המתבטאת בירידה זמנית בחלק מהיכולות הקוגניטיביות – קשב, תפיסה, זיכרון חזותי ומרחבי, למידה, מהירות עיבוד מידע, זמן תגובה, פתרון בעיות, קבלת החלטות ועוד. התופעה, המכונה chemo-brain, חולפת לאחר תקופה של בין שישה חודשים לשנתיים (לפי אחד המחקרים, השפעות קלות ניכרו עד 10 שנים לאחר תום הטיפולים).

לחולות המרגישות בירידה ביכולות הקוגניטיביות מומלץ בראש ובראשונה להתייעץ עם הרופא המטפל.

כיצד תוכלי להתמודד

ניתן להיעזר באסטרטגיות שונות, כגון עריכת רשימות של משימות, הקפדה על שעות שינה רבות, הימנעות ממצבים של עומס עבודה, עבודה עם דמיון מודרך, מדיטציות וכל שיטה אחרת מרגיעה ועוזרת להגיע לריכוז ולשיפור הזיכרון. ניתן לנסות להיעזר בתוכנות מחשב ואינטרנט לאימון אישי, כדוגמת קוגניפיט Cognifit, המיועדות לסייע בשיקום הכישורים הקוגניטיביים.

במקרים מסוימים אם יש שינויים בשווי משקל או תחושה של חולשה בשרירים השתדלי להימנע מנפילות על ידי הליכה איטית וזהירה. היעזרי במעקה בעת שימוש במדרגות, ובשטיחי אמבטיה למניעת החלקה בעת רחצה.

אנמיה, זיהומים ודיכוי מח העצם

מח עצם הוא החומר הספוגי הנמצא בתוך חלל העצם ובו מתהווים תאי הדם לפני השתלבותם במחזור הדם. תאי הדם מתחלקים לסוגים הבאים:

• תאים לבנים – המופקדים על הגנה מפני זיהומים
• תאים אדומים – האחראים להובלת חמצן לחלקי הגוף השונים
• טסיות (platelets) – תאים האחראים ליצירת תהליך התקרשות הדם

טיפול כימותרפי עלול לפגוע במח העצם ולפגוע ביצירת תאי דם חדשים מכל שלושת הסוגים הללו.

לפני תחילת כל שלב בטיפול נלקחת דגימת דם לבדיקה על מנת להבטיח מעקב מתמיד אחר רמות תאי הדם.

חשוב מאד לדווח לצוות המטפל על הופעת סימפטומים חריגים, כמפורט בהמשך, העלולים להעיד על ירידה מסוכנת של רמות תאי הדם השונים.

 

קיימים מקרים בהם השפעת הטיפול הכימותרפי על תאי הדם כה חזקה עד שיש צורך לדחות את מתן הטיפול. תאי הדם מתחדשים בדרך כלל תוך שבוע ואז ניתן לחדש את הטיפול.

כאשר ספירת התאים הלבנים נמוכה משמעות הדבר שהגוף חשוף יותר לזיהומים. על כן חשוב מאוד לדווח לצוות המטפל על כל תופעה היכולה להעיד על קיומו של זיהום כמו עליית חום הגוף או כאב גרון. במידת הצורך יש לקחת אנטיביוטיקה, לאחר התייעצות עם הרופא.ה.

 

הצוות הרפואי המטפל בך יערוך מעקב אחר רמת התאים הלבנים במהלך הטיפול ובמקרה הצורך ייתן לך תרופות שמטרתן לזרז את שיקום תאי הדם הלבנים ולקצר את משך הזמן בו את עלולה להיות חשופה במיוחד לזיהומים. רוב הזיהומים נגרמים מבקטריות הקיימות באופן נורמלי על העור, בפה, במעיים או באברי המין.

מתי לפנות לרופא.ה כשיש חשש לזיהום

חשוב ביותר לדווח לרופא.ה מייד על כל סימן של דלקת מתפתחת (גם אם זה בשעות לא מקובלות). הקפדה על הנחייה זו חשובה במיוחד כאשר ספירת הכדוריות הלבנות נמוכה. אם יש לך חום גבוה מהנורמלי, בטרם נטילת תרופה להורדת חום יש להתייעץ עם הצוות המטפל ולקבל את אישורו. הסימנים הבאים יכולים להעיד על זיהום:

• כאשר חום גופך עולה מעל 38 מעלות צלזיוס.
• כאשר את חשה בצמרמורות וגופך רועד.
• כאשר את חשה בצורך תכוף להשתין או חשה בצריבה בעת הטלת שתן.
• כאשר את סובלת משיעול חזק או גרון כואב או צינון.
• כאשר יש לך הפרשה חריגה מהפות, או גירוי.
• כאשר את מבחינה באדמומיות, נפיחות ורגישות סביב פצע או באזור פי הטבעת.
• כאשר את חשה בכאבי אוזניים, ראש או צוואר נוקשה.
• כאשר יש לך פצעים בפה או על פני הגוף.

כיצד תוכלי להיזהר

• הקפידי לעטות מסיכת פנים בעת השהיה בחללים סגורים והומי אדם.
• הקפידי על חיטוי ידיים מספר פעמים במהלך היום, ובמיוחד לפני ארוחות, לאחר ביקור בשירותים ולאחר מגע עם בעלי חיים.
• הקפידי לנקות את אזור פי הטבעת בעדינות אך ביסודיות לאחר כל פעולת מעיים.
• התרחקי מאנשים עם סימפטומים של מחלות בהן את עלולה להידבק – שפעת, התקררות, חזרת או אבעבועות רוח.
• השתדלי להימנע ממקומות הומי אדם וצפופים, למשל – כאשר ברצונך לבצע קניות או ללכת לקולנוע כווני את ביקוריך שם לשעות בהן מקומות אלו צפויים להיות פחות צפופים.
• התרחקי מילדים שקבלו חיסונים חיים לפני זמן לא רב.
• אל תחתכי את העור סביב הציפורניים שלך (מניקור).
• היזהרי שלא להיחתך כאשר את משתמשת במספריים, מחטים או סכינים.
• להסרת שיער מיותר השתמשי במכשיר חשמלי ולא בסכין גילוח, או הימנעי מהסרת שיער בתקופה זו.
• שמרי על היגיינה טובה של הפה.
• אל תגרדי פצעים.
• ברחצה היומית עדיף לעשות מקלחות או אמבטיה במים חמימים (לא רותחים). לסיבון הגוף היעזרי בספוג רך והתנגבי בעדינות.
• הזיני את העור בתחליב או שמן גוף על מנת למנוע יובש וסדקים בעור.
• במידה ויש לך פצע כלשהו הקפידי לנקותו מיד, ומדי יום עד להגלדתו, תוך שימוש במים חמים, סבון וחומר מחטא.
• הימנעי ממגע עם פסולת של בעלי חיים (למשל נסורת/ חול בארגז צרכים של חתולים, כלובי ציפורים ואקווריומים).
• בעת עבודה בגינה או עבודות ניקיון כלשהן או טיפול בילדים קטנים הקפידי ללבוש כפפות.
• אל תקבלי חיסונים כלשהם (למשל נגד שפעת או דלקת ריאות) מבלי להיוועץ מראש עם הרופא.ה.
• כאשר את אוכלת מאכלי ים, דגים, בשר וביצים הקפידי שיהיו מבושלים ולא במצב נא.

רמה נמוכה של תאי דם אדומים

תופעה זו מעידה על אנמיה המתבטאת בעייפות, סחרחורות ותחושת עלפון, קוצר נשימה ופעימות לב חזקות. סימפטומים אלו יכולים גם לנבוע מסיבות אחרות אך בכל מקרה רצוי שתדווחי עליהם לצוות הרפואי המטפל בך. במקרה של טסיות נמוכות יכולים להופיע דימומים באזור הפה והאף.

 

על מנת לעקוב אחרי רמת התאים האדומים בגופך ולהבטיח שלא תרד לרמה מסוכנת יבצע הצוות הרפואי המטפל בך ספירת דם, מספר פעמים במהלך קבלת הטיפול הכימותרפי. בדרך כלל משתקמים תאי הדם בכוחות עצמם אך במקרה הצורך יש לטפל בבעיה (עירוי נוזלים, תרופות לעידוד ייצור תאי דם או סיוע בספיגת הברזל בגוף ובמקרים מסוימים גם עירוי דם או עירוי טסיות).

להתמודדות עם תחושות שמקורן באנמיה ראי: איך ניתן להתמודד עם ועייפות

פני לרופא.ה המטפל.ת כאשר את מבחינה בסימנים הבאים

• סימני חבלה בלתי צפויים על הגוף.
• נקודות אדומות קטנות מתחת לעור.
• גוון שתן אדום-ורוד.
• צואה כהה או דמית.
• דימומים מהחניכיים או מהאף.
• הפרשה דמית וגינלית חדשה או ארוכה יותר ממחזור רגיל.
• כאבי ראש או שינויים בראייה.

כיצד להימנע מבעיות כאשר רמת הטסיות שלך נמוכה

• לפני שאת מחליטה לקחת ויטמינים כלשהם, תרופות טבעיות ותרופות כלשהן הנמכרות ללא מרשם התייעצי עם הרופא.ה המטפל.ת. תכשירים רבים כאלה מכילים חומרים העלולים להשפיע על הטסיות.
• בעת צחצוח שיניים השתמשי במברשת רכה במיוחד.
• כדי לקנח את האף נשפי ברכות לתוך ממחטת נייר.
• היזהרי במיוחד כאשר את משתמשת במספריים, סכין, מחטים או מכשירים כלשהם כדי להימנע מדקירות.
• היזהרי מכוויות בעת הבישול או השימוש במגהץ.
• הימנעי מפעילויות ספורט המחייבות מגע עם אחרים או כאלה העלולות לגרום לפציעה.

בעיות גרון, פה וחניכיים

שמירה על היגיינת הפה חשובה ביותר במהלך הטיפולים. תרופות כימותרפיות מסוימות עלולות לגרום להיווצרות פצעים בפה או בגרון. תופעות אלו נקראות סטומטיטיס (stomatitis) או מוקוציטיס (mucositis). התרופות עלולות גם לגרום לרקמות בפה ובגרון להתייבש ובכך להביא להיווצרות דימומים על ידי כל גירוי קל.

 

מלבד הכאב הנגרם על ידי פצעים אלו קיימת גם הסכנה לזיהומים. חשוב ביותר להיות ערניים ולהימנע מזיהומים היות והטיפול בהם במהלך הטיפול הכימותרפי הוא בעייתי והזיהום עלול להתפתח לבעיה חמורה יותר.

צעדי מניעה לפני תחילת הטיפול הכימותרפי

הקפידי להיבדק אצל רופא.ת שיניים שבועות מספר לפני התחלת הטיפול הכימותרפי, על מנת להשאיר מספיק זמן לטפל בבעיות שיניים במידה שיתעוררו. בקשי שינחו אותך איך לנקות את השיניים במהלך הטיפולים הכימותרפיים. ייתכן שיומלץ לך על שטיפה יומית בנוזל פלואוריד או בג'ל כדי לשמור על ניקיון הפה והחניכיים בלי לגרום לגירויים לא רצויים.

 

הקפידי לצחצח שיניים בעדינות ולנקות חניכיים לאחר כל ארוחה, בעזרת מברשת שיניים רכה ובתנועות קלות. בקשי מרופא.ת השיניים או השיננית להמליץ על מברשת ומשחת שיניים מתאימות. הקפידי לנקות את מברשת השיניים היטב אחרי כל שימוש.

 

שטיפה במי מלח חמימים לאחר הארוחות ולפני השינה יכולה לעזור. הימנעי ממי שטיפה המכילים אלכוהול ובקשי את המלצת הרופא.ה או האחות למי שטיפה חלופיים. למשל, מי שטיפה המכילים אבקה מומסת של סודה לשתייה אינם מגרים את החניכיים.

כיצד תוכלי להתמודד עם פצעים בפה

• ניתן לשים אבקת סודה לשתייה על הפצע או לגרגר עם אבקת סודה מהולה במים.
• השתדלי לצרוך מזון רך.
• השתדלי לאכול מזון קר או בטמפרטורת החדר – גלידה, מילקשייק, בננה, רסק תפוחים ופירות רכים אחרים, נקטרים מפירות, גבינות רכות, יוגורט, ביצים מקושקשות, דייסות, ירקות מרוסקים. ניתן גם לרסק מזון מבושל אחר בעזרת מעבד מזון.
• במקרה הצורך היעזרי בקש לשתייה.
• אכלי עם כף אוכל קטנה מהרגיל כדי למנוע חיכוך בדפנות הפה.
• הימנעי ממזון שיכול לגרות את החך ואת הפצעים – פרי הדר בכל צורה (כולל מיץ), עגבניות בכל צורה, מזון חריף ומתובל, מזון יבש (כמו קרקרים, גרנולה), מי שטיפה לפה הכוללים אלכוהול.
• למניעת פצעים בפה ולטיפול בפצעים שכבר הופיעו – ניתן להיעזר בסירופ (תמצית) חרובים, המגן על ריריות מערכת העיכול והפה.

קשיי בליעה ויובש בפה

• שאלי את הרופא.ה אם את יכולה להשתמש בתכשירים המייצרים רוק מלאכותי כדי להרטיב את הפה.
• שאלי את הרופא.ה אם מותר לך למצוץ קרחונים או סוכריות קשות או גומי לעיסה ללא סוכר. זכרי שתחליפי סוכר מסוימים בהם משתמשים לייצור מוצרים אלו גורמים לעתים לשלשולים.
• אם קשה לך לבלוע נסי להטות את ראשך אחורה או קדימה. זה יכול לעזור.
• שתיית מרק עוף מרגיעה גרון כואב.
• שתי מים בלגימות קטנות מדי כמה דקות.
• אכלי מזון רך, וטבלי מזון קשה יותר בנוזלים לפני שאת מכניסה אותו לפה.
• שמרי על לחות השפתיים על ידי שימוש במשחות המיועדות לכך.
• רככי את המזון שאת אוכלת על ידי רטבים, אך הקפידי שלא יהיו מתובלים מדי.

שינויים בחוש הטעם וחוש הריח

לעיתים מזון שהיה אהוב עלינו, אינו טעים לנו יותר. אם מזון שהיה חביב עליך אינו טעים לך יותר נסי תחליפים – למשל בשר עוף, הודו או דג במקום בשר אדום. נסי לשפר את טעם המזון על ידי הוספת עשבי תיבול עדינים. אם ריח המזון מפריע לך נסי להגישו בטמפרטורת החדר ודאגי שהחדר בו את אוכלת יהיה מאוורר.

שלשולים

תרופות כימותרפיות משפיעות על מעטפת תאי המעיים ועלולות לגרום לשלשולים. אם את מבחינה בשלשולים הנמשכים יותר מ-24 שעות, או אם השלשול מלווה בכאבי בטן והתכווצויות, פני לרופא.ה.

במקרים חמורים הרופא.ה עשוי.ה לרשום לך תרופה להפסקת השלשול.

במידה שהשלשולים ממשיכים ייתכן ותזדקקי לעירוי כדי למלא את החסר הנוצר בגוף בנוזלים וחומרי הזנה.

עירויים אלו ניתנים לרוב במרפאות חוץ ואינם מחייבים אשפוז. אל תשתמשי בתרופות ללא מרשם לטיפול בשלשול מבלי להתייעץ עם הרופא.ה.

כיצד תוכלי להתמודד

• שתי כמויות גדולות של נוזלים קרים או בטמפרטורת החדר כדי להחזיר לגוף את הנוזלים שהולכים לאיבוד. במיוחד כדאי לשתות נוזלים צלולים – מים, מרק צח, משקאות חיזוק לספורטאים, ג'ינג'ר אייל. אם משקאות אלו גורמים לך לצמא או בחילות דללי אותם במים. שתי לאט ותני למשקאות התוססים להירגע לפני שאת מכניסה אותם לפה.
• התייעצי עם הרופא האם כדאי לך לאמץ דיאטה של נוזלים צלולים לפרק זמן מוגבל. זכרי שדיאטה כזו אינה מבטיחה אספקה של כל ההזנה הדרושה לגוף ואין להשתמש בה ליותר מ-3-5 ימים.
• אכלי בכמויות קטנות, מספר פעמים ביום.
• השתדלי לאכול ולשתות מאכלים ומשקאות המכילים נתרן ואשלגן – מרק עוף, נקטר מבננות, אפרסקים או משמש, תפוחי אדמה מבושלים ומעוכים, משקאות חיזוק מיוחדים לספורטאים.
• הימנעי מאכילת מאכלים שמנים, מטוגנים, ירקות טריים על קליפתם, ברוקולי, תירס ,כרוב, אפונה, כרובית ושעועית לבנה.
• המעיטי בשתיית משקאות המכילים קפאין (שימי לב, קפאין יש לא רק בקפה אלא גם בתה רגיל ובמשקאות קלים מסוימים).
• אכלי מזון דל סיבי: לחם לבן, אורז לבן או אטריות, דגני בוקר, בננות בשלות, פירות מבושלים או משומרים ללא קליפה, גבינת קוטג', יוגורט, ביצים, תפוח אדמה מעוך או אפוי ללא קליפה, ירקות מעוכים, בשר עוף או הודו ללא עור, ודגים.
• הימנעי ממזון עשיר בסיבים העלול לגרום לשלשולים והתכווצויות בטן: לחם ודגני בוקר מדגנים מלאים, ירקות לא מבושלים, שעועית, אגוזים, גרעינים, פופקורן ופירות טריים או מיובשים.
• הימנעי ממאכלי חלב, כולל גלידה, אם הם גורמים להחמרת השלשול.
• לאחר שעבר עליך התקף של שלשולים הסתפקי בשתיית נוזלים צלולים בלבד למשך 14-12 שעות.

עצירות

תרופות מסוימות המשמשות לטיפול נגד סרטן, תרופות להקלת כאבים ותרופות אחרות עלולות לגרום לעצירות. עצירות יכולה להיגרם גם אם יש האטה בפעילות הגופנית שלך או אם אין מספיק נוזלים בתזונה שלך. אם לא הייתה לך פעולת מעיים במשך יום או יומיים התקשרי לרופא.ה העשוי להמליץ על תכשירים לריכוך והקלת היציאה. אל תיקחי תרופה כזו מבלי להתייעץ עם הרופא.ה, במיוחד אם ספירת תאי הדם הלבנים שלך נמוכה.

כיצד תוכלי להתמודד

ההמלצה הכללית לשתיית נוזלים רבים – לפחות 8 כוסות ביום – טובה גם לטיפול בעצירות. אם אינך סובלת מפצעים בפה נסי לשתות משקאות חמים או פושרים, כולל מים.

אם בדרך כלל יש לך פעולת מעיים בשעה פחות או יותר קבועה של היום שתי משקה חם כחצי שעה לפני כן.

השתדלי שמזונך יכיל מוצרים עתירי סיבים – מוצרים מקמח מלא, פירות יבשים, פירות טריים וירקות, שעועית ואפונה יבשים. בכל מקרה התייעצי עם הרופא המטפל לפני שאת משנה את הרכב התזונה.

הקפידי לעשות פעילות גופנית מדי יום – הליכה או פעילות ספורטיבית אחרת. בדקי עם הרופא.ה אלו פעילויות מתאימות לך.

בעיות עור וציפורניים

במהלך טיפול כימותרפי יתכן שיהיו לך בעיות עור קלות – אדמומיות, פריחה, גירוד, קילוף, יובש, פצעונים, ורגישות מוגברת לשמש. תרופות מסוימות הניתנות בעירוי עלולות לגרום לשינויי צבע העור, אשר הופך להיות כהה. האזורים הכהים של העור דוהים במהלך מספר חודשים לאחר סיום הטיפול הכימותרפי.

תסמונת כף היד והרגל (hand foot syndrome) – תרופות כימותרפיות מסוימות, כגון דוקסיל, קסלודה ועוד עלולות לגרום לתופעות של כאב ואדמומיות, עקצוץ, חוסר תחושה, יובש, בכפות הידיים והרגליים עד כדי הפרעה לתפקוד היומיומי.

הציפורניים עלולות לשנות את צבען ולהתכהות או להצהיב, וייתכנו פסים לבנים לאורכן. הן עלולות גם להיסדק או להישבר בקלות. תופעה זו אופיינית במיוחד לטיפול בטקסול וטקסוטר. ברוב המקרים לא מדובר בתופעות חמורות ותוכלי לטפל בהן בכוחות עצמך.

סימפטומים אחדים עלולים להעיד על תגובות אלרגיות בהן חשוב לטפל מייד.

התקשרי לרופא.ה או לאחות מייד אם את מבחינה בגירוי פתאומי או חזק במיוחד, או פריחה המתפתחת על העור, או קשיי נשימה פתאומיים.

טיפול בפצעונים

הקפידי שפניך יהיו תמיד נקיים ויבשים. התייעצי עם הרופא.ה או האחות האם את יכולה להשתמש במשחות וסבון הנמכרים ללא מרשם.

טיפול ביובש וגירוד

• אל תשהי זמן רב באמבטיה חמה. ניתן להשתמש בסבון לחות ולהיעזר בספוג עדין.
• מרחי קרם לחות על העור בעודו לח.
• רצוי להימנע מהסרת שיער מבית השחי בתקופת הטיפולים, אך במידה והחלטת כן לעשות זאת השתמשי במכשיר חשמלי בלבד.
• המעיטי בשימוש בבושם או כל חומר המכיל אלכוהול.
• לטיפול בגירוד כללי השתמשי במלחי אמבטיה שמרגיעים את העור (colloid oatmeal bath) או בבנדריל (diphenhydramine), תכשיר אנטי-היסטמיני הקיים בצורות שונות: גלולות, סירופ ומשחה.
• ניתן להיעזר באבקת קורנפלור על פני העור כמו בטאלק (בעור שלם, ללא פצעים פתוחים).

טיפול בתסמונת כף היד והרגל

תרופות כימותרפיות מסוימות, כגון דוקסיל, קסלודה ועוד עלולות לגרום לתופעות של כאב ואדמומיות, עקצוץ, חוסר תחושה, יובש, בכפות הידיים והרגליים עד כדי הפרעה לתפקוד היומיומי.

 

התייעצי עם הרופא.ה לגבי טיפול תרופתי למניעת או הקלת התופעה.

תוכלי לנסות למנוע התפתחות התופעה או לצמצם את היקפה על ידי מספר צעדים:

 

• לשנות את ההרגלים היום-יומיים הקשורים בחיכוך וחימום כפות הידיים והרגליים לכל משך זמן הטיפול.
• להימנע מחשיפה ארוכה של כפות הידיים והרגליים למים חמים (רחצה, שטיפת כלים). מקלחות קצרות במים פושרים, עד כמה שאפשר קרים, יפחיתו את החשיפה לחדירת החומר.
• להימנע לחלוטין משימוש בכפפות גומי. הגומי גורם לחיכוך ולהצטברות חום.
• להימנע מחשיפה למקור חום – שמש, סאונה.
• להימנע מפעילות הגורמת לחיכוך בכפות הרגלים, כמו פעילות אירובית, ריצה, קפיצות, או ריקודים בעלי אופי קופצני, וכן הליכות ארוכות.
• להימנע משימוש בכלי עבודה בגינה ובבית כמו מברגים וכדומה שהפעלתם דורשת לחץ או פעולת סחיטה מסיביים כנגד משטח קשה.
• אין להשתמש בשום אופן בסוגים שונים של סכינים המשמשים להורדת עור יבש בכף הרגל.
• להקפיד במיוחד בבחירת נעל, שתהייה אוורירית, רחבה ובעלת סוליה פנימית רכה, כדי למנוע ככל האפשר חיכוך. להימנע מגרביים צמודות.
• כדי להקל על הכאבים, גירודים נפיחויות ואדמומיות – אפשר לטבול את כפות הרגליים או הידיים במי קרח או להניח אותן על קרח עטוף, למשך 15-20 דקות (להימנע ממגע ישיר עם הקרח).
• תכשירים לריכוך העור – אין להחדיר את המוצר המרכך בתנועות של שפשוף אלא למרוח בעדינות רבה.

טיפול בבעיות ציפורניים

את יכולה להשתמש בתכשירים המיועדים לחיזוק ציפורניים, אך היי ערנית לכך שחומרים אלו עלולים גם לגרום לתופעות שונות בעור ובציפורניים. הגני על ציפורנייך על ידי לבישת כפפות כאשר את רוחצת כלים, מבצעת עבודות גינה או כל עבודות בית אחרות. ידעי את הרופא.ה אם את מבחינה באדמומיות סביב הציפורניים, בכאב, או בשינויים בעור שסביב הציפורניים.

רגישות לשמש

השתמשי בחומרי הגנה בעלי מקדם (SPF) גבוה – 15 ומעלה. השתמשי בשפתון להגנת השפתיים בעל מקדם להגנה מפני השמש. לבשי חולצות כותנה עם שרוול ארוך, וחבשי כובע רחב שוליים (במיוחד אם את סובלת מנשירת שיער).

התמודדות עם תופעות גיל המעבר (כתוצאה מהטיפולים)

נשים העוברות טיפולים כימותרפיים, כריתת שחלות או טיפול אנטי הורמונלי סובלות לעתים מתופעות האופייניות לגיל המעבר. הסימפטומים הרווחים הם גלי חום, הזעה מוגברת (בלילה וביום), פעימות לב מואצות, שינויים קיצוניים במצב הרוח ויובש בנרתיק. יש הסובלות מחרדות ודיכאונות.

 

יתכן שתוכלי להיעזר ברפואה משלימה להקלת הסימפטומים.

במקרה של יובש נרתיקי ניתן להשתמש בחומרי סיכה על בסיס מים.

בעיות בכליות ובדרכי השתן

תרופות מסוימות עלולות לגרום לגירוי של שלפוחית השתן ולגרום נזק לה ולכליות. במקרים מסוימים תקבלי הנחיה מהרופא.ה לבצע איסוף שתן במשך 24 שעות, וכן תתבקשי לתת דגימת דם לבדיקת תפקוד הכליות לפני התחלת הטיפול הכימותרפי.

בדקי עם הרופא.ה האם לתרופות בהן את מטופלת יש קשר לתופעות אלו.

הקפידי לשתות נוזלים בכמויות רבות כדי להבטיח מתן שתן לעתים קרובות. הנחיה זו חשובה במיוחד אם את מטופלת בתרופות שעלולות להשפיע על הכליות ועל שלפוחית השתן. מים, מיצים, משקאות קלים, מרק צח. קרחונים וג'לטין נחשבים לנוזלים.

 

דווחי לרופא.ה אם את מבחינה בסימנים הבאים:

• כאב או צריבה בעת מתן שתן.
• צורך לתת שתן לעתים תכופות.
• קשיים במתן שתן.
• דחף מיידי למתן שתן.
• שתן אדום או עם סימני דם.
• חום.
• צמרמורות.

תחושת שפעת

ישנן מטופלות המרגישות כאילו יש להן שפעת למשך שעות או ימים מספר לאחר קבלת טיפול כימותרפי. תחושה זו נפוצה במיוחד אם הטיפול הכימותרפי משולב עם טיפול ביולוגי. תופעות דמויות-שפעת אלו (כאבי שרירים ופרקים, כאבי ראש, עייפות, בחילות, חום נמוך, צמרמורות וחוסר תיאבון) עלולות להימשך בין יום לשלושה ימים. עדכני את הרופא המטפל במידה ואת מרגישה בסימפטומים כאלו.

יתכן שתוכלי להיעזר ברפואה משלימה להקלת הסימפטומים.

יובש בנרתיק והתפרצות של מחלות מין רדומות

לעתים משפיע הטיפול הכימותרפי גם על אברי המין – השחלות והפות (ואגינה). מחלות המועברות דרך אברי המין הנמצאות במצב רדום, דוגמת הרפס או יבלות באברי הרבייה, עלולות להתעורר בעקבות טיפול כימותרפי ועל כן חשוב ליידע את האונקולוג.ית המטפל.ת לפני תחילת הטיפול אם סבלת ממחלות כאלו בעבר .

חומרים מסוימים בהם משתמשים בכימותרפיה עלולים לעבור במגע מיני אל בן/בת הזוג של המטופלת, מומלץ להתייעץ עם הצוות המטפל על הנושא ובכל מקרה רצוי להשתמש בקונדומים בכדי למנוע זיהומים.

במקרה של יובש נרתיקי ניתן להשתמש בחומרי סיכה על בסיס מים.

תופעות לוואי נוספות

תרופות שונות עלולות לגרום לתופעות לוואי שלא צוינו כאן ויש לזכור תמיד כי כל חולה מגיבה בצורה שונה גם על אותה התרופה. הצוות המטפל יוכל לסייע במתן מידע מורחב לגבי התרופה בה הוחלט להשתמש.

 

*המידע נאסף על פי עצות והמלצות של נשים שהתמודדו עם המחלה.

תודה לכל המתנדבות ששמחו לעזור ולחלוק את התנסותן האישית.

צירפנו לכך גם המלצות של אנשי מקצוע המטפלים בחולות סרטן שד – אונקולוגים, אחיות, דיאטניות.