תרופות ממוקדות מטרה
תרופות הפועלות כנגד מאפיינים מסוימים של התאים הסרטניים, כגון החלבונים שמאפשרים לתאים הסרטניים לצמוח במהירות או בדרך לא מבוקרת.
תרופות ביולוגיות הן חלבונים המיוצרים בתנאי מעבדה שהשפעתן הרפואית נובעת מהדמיון הרב שלהן לחלבונים המיוצרים באופן טבעי בגוף האדם. תרופות אלו נקראות גם "תרופות מכוונות מטרה" שכן הן פועלות ספציפית כנגד הגידולים.
גידול סרטני הוא למעשה קבוצת תאים שאיבדו את הבקרה על יכולת החלוקה שלהם. בעוד שהתרופות הכימותרפיות פוגעות במנגנון החלוקה של התאים באופן כללי (כולל במנגנון החלוקה של תאים בריאים), התרופות הביולוגיות הן מכוונות מטרה, ותוקפות את התאים הממאירים בלבד. חלק מהתרופות הביולוגיות הן נוגדנים שפועלים בדומה לנוגדנים המיוצרים באופן טבעי על ידי המערכת החיצונית בגוף.
כל תרופה ממוקדת מטרה מוכוונת למנגנון אחד מסויים: CDK4/6, מעכבי טירוזין קינאז ל HER2, חוסר רצפטור HER2, מעכבי PARP, מעכבי MTOR ועוד.
התרופות הביולוגיות הקיימות מיועדות הן למניעת הישנות הסרטן והן לטיפול במחלה מתקדמת.
למידע מורחב על כל אחת מהתרופות: הרספטין, טייקרב (לפטיניב),אווסטין, T-DM1 (קדסיילה, אדו טרסטוזומב אמטנזין), פרג'טה (פרטוזומב), אפיניטור, אקסג'יבה (דנוזומב), אייברנס (פאלבוציקליב), קיסקלי (ריבוציקליב).
תרופות אימונותרפיות
תרופות אלה מעוררות את מערכת החיסון וגורמות לה לתקוף את התאים הסרטניים. בכל רגע נתון מתבצעת בגוף "פעילות סרטנית" כלומר תאים עוברים שינויים ומתחילים להתרבות.
רוב הזמן המערכת החיסונית מאתרת תאים אלה ומשמידה אותם, אולם מידי פעם היא נכשלת בזיהויים וכך הם הופכים לגידולים אלימים. העיכוב של המערכת החיסונית, זה שמונע ממנה להילחם בגידול הסרטני, נובע מצימוד של מולקולת ה PD-1 והקולטן PDL-1.
התרופות האימונותרפיות מונעות את אותו צימוד וכך "דוחפות" את המערכת החיסונית לזהות את אותם תאים ולפעול כנגדם. כך, במקום לתקוף את הגידול (כפי שנעשה בתרופות הביולוגיות), כאן המערכת החיסונית "מאתרת" את התאים ותוקפת אותם. תרופות אימונותרפיות עובדות טוב יותר כשמשלבים ביניהן.
למידע נוסף על טיפולים אימונותרפיים וסרטן שד
עודכן לאחרונה במרץ 2024