מחקרים בחנו את האפשרות למספר טיפולי קרינה מופחת במקרים מסויימים

המחקרים בדקו אפשרויות שונות של טיפולי קרינה וכללו משתתפות עם מאפיינים שונים. שני המחקרים הראו תוצאות טובות הן מבחינת מניעת חזרת המחלה לשד והן מבחינת מראה השד.(להרחבה על תופעות הלוואי כתוצאה מטיפולי קרינה לשד)

מחקר FAST

מחקר FAST, שהתנהל בבריטניה, בדק האם יש שינויים ברקמה ומראה השד (כגון שינוי בגודל, בצבע, נוקשות נפיחות ועוד) כתוצאה מטיפולי קרינה הניתנים אחת לשבוע בהשוואה לטיפולי קרינה יומיומיים והאם טיפולים אלו (אחת לשבוע) יעילים בהפחתת הסיכון בחזרת המחלה כמו הטיפול הסטנדרטי. יצויין כי מנת הקרינה שניתנה אחת לשבוע היתה גבוהה יותר ממנת הקרינה שניתנה באופן יומי. סך הקרינה שניתנה היתה נמוכה יותר מסך הקרינה הכולל בטיפול הסטנדרטי (לפי הסטנדרט הטיפולי בעת תכנון המחקר בבריטניה).

במחקר שהתנהל בשנים 2004-2007 השתתפו 915 נשים שחולקו ל-3 קבוצות באופן אקראי. שתי קבוצות קיבלו מנת קרינה אחת לשבוע (הקבוצה השניה במינון מופחת מהראשונה) והקבוצה השלישית – קבוצת הבקרה קיבלה מנת קרינה יומיות על פני 25 ימים (הטיפול הסטנדרטי באותה תקופה).

הנשים שנכללו במחקר היו חולות סרטן השד בסיכון נמוך לחזרת המחלה: נשים מגיל 50 ומעלה, עם סרטן שד חודרני, שהגידול שלהן קטן מ-3 ס"מ, ללא מעורבות בלוטות לימפה. הנשים עבור ניתוח למפקטומי ונזקקו לטיפולי קרינה משלימים לשד בלבד. במחקר נכללו נשים שלא עברו כימותרפיה.

החוקרים נעזרו בצילומי השד לפני ואחרי הטיפולים ובחוות דעת של מומחים לגבי השינויים שחלו בשד בעקבות טיפולי הקרינה.

ביולי 2020 התפרסמו תוצאות המעקב לאחר 10 שנים, שהראו תוצאות טובות לטיפולי קרינה שניתנו אחת לשבוע במינון הנמוך יותר: טיפולי הקרינה בקבוצה זו הובילו לתוצאות דומות מבחינת מראה השד לתוצאות שהתקבלו בקבוצה שקיבלה טיפולי קרינה היומיומים (25 טיפולים). שיעורי חזרת המחלה בשד בכל קבוצות המחקר היו נמוכים מאד.

החוקרים אומרים כי מנת קרינה אחת לשבוע יכולה להיות אופציה טיפולית מתאימה לנשים בסיכון נמוך לחזרת המחלה, שבשל מצבן החלוש או בשל מחלות רקע  אינן יכולות להגיע לטיפולי קרינה באופן יומיומי.

מחקר FAST-Forward

מחקר FAST-Forward, שגם הוא התנהל בבריטניה, נועד לבדוק האם טיפולי קרינה הניתנים באופן יומי למשך שבוע אחד בלבד יעילים כמו הטיפול הסטנדרטי הכולל טיפולי קרינה יומיומיים במשך שלושה שבועות (15 מנות קרינה יומיות) מבחינת מניעת חזרת המחלה לשד ומבחינת תוצאות ארוכות הטווח במראה השד.

במחקר שהתבצע  בשנים 2011-2014 השתתפו 4,096 נשים (צעירות ומבוגרות) עם סרטן שד חודרני שנזקקו לטיפולי קרינה לאחר למפקטומי (ניתוח לשימור שד) או לאחר מסטקטומי (כריתה מלאה).

הנשים חולקו לשלוש קבוצות באופן אקראי: שתי קבוצות שקיבלו מנות קרינה יומיות למשך שבוע אחד בלבד (בקבוצה השניה מנת הקרינה היומית היתה במינון מעט נמוך יותר) והקבוצה השלישית – קבוצת הבקרה שקיבלה את טיפולי הקרינה הסטנדרטיים בבריטניה בתקופת המחקר: 15 טיפולי קרינה יומיומיים (על פני 3 שבועות). מנת הקרינה היומית בקבוצות הניסוי (בקבוצה הראשונה והשנייה) היתה גבוהה יותר אך סך הקרינה הכולל נמוך יותר.

מומחים בדקו את המשתתפות אחת לשנה וכן נעזרו בצילומי שד על מנת לבחון את השפעת הקרינה על השד. בנוסף מילאו המשתתפות שאלונים שבדקו את הערכתן לגבי מראה השד ותחושותיהן לגבי איכות חייהן.

באפריל 2020 התפרסמו תוצאות המחקר לאחר 5 שנות מעקב שהראו כי, שיעורי חזרת המחלה לשד היו נמוכים מאד בשלוש הקבוצות: 1.7% בקבוצה הראשונה (טיפולי קרינה למשך שבוע בלבד),  1.4% בקבוצה השניה (טיפולי קרינה למשך שבוע בלבד במינון מעט מופחת) ו-2.1% בקבוצת הבקרה (טיפולי קרינה במשך שלושה שבועות). מבחינת תופעות הלוואי ביחס לבמראה השד (כגון צמצום בגודל השד, שינויים במגע / תחושת השד): בקבוצה השניה ובקבוצת הבקרה נצפו תופעות לוואי דומות. בקבוצה הראשונה נצפו מעט יותר תופעות לוואי. המומחים דיווחו על תופעות לוואי מתונות בכ – 15% מהנשים בקבוצה הראשונה; ב-12% מהנשים בקבוצה השניה ובכ-10% בקבוצת הבקרה. מבחינת הערכת הנשים – 36% מהנשים דיווחו על שינוי  במראה השד בהשואה לשד השני בקבוצה הראשונה; 32% בקבוצה השניה ו-32% בקבוצת הבקרה.

המחקר הצביע על כך שטיפולי קרינה באופן יומי על פני שבוע אחד (במינון המופחת) מספקים תוצאות דומות לטיפול הסטנדרטי הן מבחינת מניעת חזרת המחלה והן מבחינת מראה השד. המעקב אחר הנשים ימשך לקבלת תוצאות ארוכות טווח (לאחר 10 שנות מעקב).

יצויין – טיפולי הקרינה שנבחנו במחקרים אינם מהווים את הטיפול הסטנדרטי בארץ, אולם ניתנים במקרים מסויימים מאד בחלק מבתי החולים.