"ונשמרתן מאד לנפשותיכן"

הסיכון לחלות במחלה מורכב משילוב של כמה גורמים, חלקם תורשתיים וחלקם קשורים באורח חיים וסביבה. לא כל אישה הנחשפת לגורם סיכון אחד או אפילו לכמה גורמים בהכרח תחלה במחלה. 

אנחנו יודעות שהשאלה "האם אני בסיכון לחלות?" היא מלחיצה ומפחידה. בדיוק בגלל זה המחלקה לקידום בריאות ובריאות דיגיטלית של אסותא מרכזים רפואיים פיתחה שאלון הערכת סיכון למחלה, והוא זמין עכשיו לכולנו.

השאלון מבוסס מדעית ומיועד לנשים בריאות שאינן מטופלות או מחלימות מהמחלה והמידע שתמלאי בו יכול לעזור לרופא.ה בתכנון שגרת הבדיקות שלך.

אנחנו מאמינות שידיעה לגבי רמת הסיכון שלך יכולה להפחית חרדה וחוסר ודאות ולספק לך תחושת שליטה רבה יותר על בריאותך.

השאלון הוא אנונימי לחלוטין ולאחר המילוי את יכולה להדפיס אותו ולהביא איתך לביקור הבא שלך אצל הרופאה.

*שימי לב: תוצאות השאלון אינן מהוות תחליף לביצוע בדיקות סקר ו/או לייעץ רפואי אישי לעניין מניעה או אבחון מוקדם של המחלה. אנחנו ממליצות לך לדון בתוצאות ובהמלצות עם רופאים מומחים לבריאות החזה וגנטיקה.

חשוב שתכירי את המראה והתחושה של הגוף שלך במצב רגיל, כדי שתוכלי להבחין בכל שינוי או חריגה, ולו גם הקטנים ביותר. כמובן שהגוף עובר שינויים רבים במהלך החיים כתוצאה משינויים הורמונליים (מחזור חודשי, הריון, הנקה, גיל המעבר ושינויים במשקל הגוף). ועדיין, בכל מקרה שבו את מבחינה בגוש שאינו מוכר לך, חשוב שתפני לרופא.ה.

חשוב לציין כי כ-80% מהגושים המתגלים בחזה הם שפירים, כלומר אינם ממאירים ואינם מהווים סיכון. ביניהם נמצאים פיברואדנומה (גוש מרקמה סיבית), ציסטה (שקית נוזל) או גודש. יחד עם זאת, גושים שפירים מסוימים עלולים להגדיל את הסיכון של האישה לחלות במחלה.

היכרות עם הגוף ומודעות לשינויים

חשוב שתכירי את גופך ותהיי מודעת לשינויים שחלים בו. להיות מודעת זה אומר שעלייך להכיר את המראה, התחושה והמבנה של החזה במצב רגיל, כדי שתוכלי להבחין בכל שינוי או חריגה, ולו גם הקטנים ביותר. ברוב המקרים יהיו אלו שינויים שפירים (לא ממאירים), אך בכל מקרה את חייבת לדווח עליהם מיד לרופא.ה, ולעמוד על כך שההתייחסות לפנייתך תהיה רצינית.

סימנים שחשוב להכיר: 

• שינויים בגודל ובצורה (של אחד מהם או שניהם)
•  הופעת גוש או התעבות של עור החזה או בבית השחי המורגש בצורה שונה מהמבנה הרגיל של החזה
•   כיווץ או היווצרות גומות על העור 
•  הופעת נפיחות בבית השחי או סביב עצם הבריח (מקום שבו ממוקמות קשריות ובלוטות הלימפה)
•  תופעות חריגות על גבי הפטמה: קילוף עור, נסיגה, התעבות או הפרשה
•  הופעת אדמומיות וגבשושיות על גבי עור החזה
•  הופעת נפיחות בחזה - בצקת
•   היווצרות כיבים על פני החזה
•  התנפחות ורידים על גבי החזה בצורה לא אחידה
•   כאב מתמשך בחזה או בבית השחי
•   הפרשה דמית מהפטמה

כיצד תבחיני בין גודש לגוש

חשוב להבחין בין גודש טבעי ובריא לבין גוש לא מוכר בחזה. גודש טבעי בחזה מוגדר כאזור קשה ולא חלק (יש בו גבשושיות הדומות בתחושה לגושים בגבינת קוטג'). גוש, לעומת זאת, יכול להיות קטן או גדול, רך או קשה ויש לו גבולות ברורים. הוא עשוי להיות קרוב לפני העור או עמוק קרוב לצלעות ולבית החזה, נייד או קבוע במקום אחד

כל אישה צריכה לקחת אחריות על בריאותה, להכיר את גופה ולשים לב לשינויים שחלים בו. במידה שחל שינוי – לפנות לכירורג.ית ולעדכן אותו.

מגיל 30 כדאי גם להתייעץ עם כירורג.ית לגבי גורמי סיכון בהתאם לרקע אישי ומשפחתי.

שגרת בדיקות מומלצת לנשים שאינן נמצאות בקבוצת סיכון

*חשוב לציין נשים בגילאים 49-45 יכולות לבקש מיוזמתן מהרופא בדיקת ממוגרפיה (גם אם לא חשו בדבר) ולקבלה במימון ציבורי, לאחר שיחה עם הרופא.

בקבוצת סיכון נכללות

• נשים שחלו בעבר במחלה
• נשים שיש להן קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחלתה במחלה
• נשאיות של מוטציות בגנים BRCA 
• נשים שטופלו בצעירותן בטיפולי קרינה נגד לימפומה מסוג הודג'קינס
• נשים עם היסטוריה רפואית של מצבים בשם: atypical hyperplasia או LCIS. 

בכל המקרים האלה יש להתייעץ עם הרופא.ה לגבי שגרת הבדיקות המתאימה.

האגודה האמריקאית של כירורגי החזה ממליצה לנשים מגיל 25 לעבור הערכת סיכון

*** נשים עם שתלי סיליקון צריכות ליידע את הרופא המטפל ואת מבצע הבדיקה על הימצאותם של שתלים וכן להיות במעקב לגבי תקינותם לאורך השנים.

לצד שגרת הבדיקות, חשוב שתשמרי על אורח חיים בריא: תזונה נכונה, שמירה על משקל תקין, פעילות גופנית ועוד.

זכרי שיותר מ-80% מהגושים בחזה אינם ממאירים. אל תתני לפחדים ולחששות מהמחלה לגרום לך להימנע מבדיקות. הבדיקות נועדו לשמור על בריאותך. הן יכולות להציל את חייך!

בדיקה קלינית אצל כירורג.ית 

בדיקה ידנית של החזה על ידי כירורג.ית במטרה לאתר גושים חשודים. בנוסף, חשוב שבזמן הביקור יתקיים תשאול לגבי רקע אישי ומשפחתי וגורמי הסיכון למחלה, על מנת להעריך את רמת הסיכון האישית.

מה צפוי לך בבדיקה?

עם הגעתך אל הכירורג.ית, את צפויה להישאל לגבי הרקע האישי והמשפחתי וגורמי הסיכון למחלה, על מנת להעריך את רמת הסיכון האישית שלך.

בשלב זה, חשוב מאוד שתצייני אם ישנם שינויים ששמת אליהם לב במראה או בתחושה.

לאחר התשאול תתבצע בדיקה ידנית.

לצורך הבדיקה תתבקשי להסיר חולצה וחזייה ולשבת על מיטת הבדיקה (כדי שלא תרגישי חשופה מדי, אנו ממליצות שלא להגיע לבדיקה בשמלה). הבדיקה מתבצעת בשכיבה או בישיבה, או גם וגם.

מומלץ לעבור את הבדיקה הידנית של החזה לאחר המחזור החודשי, מאחר שאז החזה אינו גדוש, וניתן לזהות גושים חשודים בקלות יחסית.

ישנו מגוון של סוגי בדיקות לאבחון המחלה

ממוגרפיה

צילום רנטגן של החזה המבוצע במטרה לאתר גושים חשודים. החזה נלחץ בין שני לוחות מיוחדים והצילומים מבוצעים מזוויות שונות. לחיצת החזה גורמת לאי נוחות ולעתים אף לכאב אך מדובר בפרקי זמן של שניות בלבד.

סריקת הממוגרפיה מתבצעת ברמת קרינה נמוכה. רוב המרכזים הרפואיים משתמשים בממוגרפיה דיגיטלית. טכנולוגיה זו שיפרה את איכות הדימות והפענוח תוך שמירה על רמת קרינה מזערית. תוצאות הבדיקה מתקבלות על גבי דיסק דיגיטלי ונשמרות במחשב. מומלץ לשמור אותן כדי שניתן יהיה להשוותן עם תוצאות סריקות ממוגרפיה בעתיד. במידה שביצעת ממוגרפיה בעבר במכון אחר, יש להביא צילומים קודמים לבדיקה.

בישראל זכאית כל אישה מגיל 50 עד 74 לסריקת ממוגרפיה אחת לשנתיים במסגרת ביטוח הבריאות הממלכתי. במידה שהאישה נמצאת בקבוצת סיכון למחלה, או קיימות סיבות רפואיות אחרות, יומלץ על ביצוע ממוגרפיה גם בגיל צעיר ו\או מבוגר יותר, ולעתים קרובות יותר.

בארה"ב ממליצים האגודה האמריקנית לסרטן והקווים המנחים של ה-NCCN על ביצוע ממוגרפיה אחת לשנה החל מגיל 45 כבדיקת סקר לאוכלוסייה. איגוד הרדיולוגים האמריקאי ממליץ על קיום בדיקת ממוגרפיה מגיל 40. 

מתי בחודש כדאי לבצע את הממוגרפיה?

לנשים בגיל הפוריות מומלץ לקבוע את מועד הבדיקה ל-7-14 ימים מראשית מחזור הווסת, מצב בו רקמות החזה פחות נפוחות ורגישות ללחץ, על מנת להפחית את אי-הנוחות או הכאב הכרוך בבדיקה, ועל מנת לאפשר תוצאת בדיקה טובה יותר.

כדאי לדעת: הממוגרפיה נחשבת לאמצעי יעיל להפחתת התמותה מהמחלה. יחד עם זאת, לממוגרפיה כבדיקת סקר יש מגבלות, לעיתים היא עלולה להחמיץ נוכחות של גידול, במקרים אחרים ממוגרפיה עלולה להביא להמשך בירור, בכלל זה ביופסיה, במקרים בהם בסופו של דבר לא היה גידול. על האישה להיות מיודעת על המגבלות והיתרונות של הממוגרפיה. כך, במידה והתוצאה המתקבלת היא כי החזה צפוף, יש צורך בבדיקות נוספות.

חשוב להראות את תוצאות הבדיקה לכירורג.ית.

ממוגרפיה ואולטרסאונד לחזה צפוף (סמיך)

מבנה חזה צפוף (סמיך, פיברוטי, פיברוגלאנדולרי) מכיל שיעור גבוה יחסית של רקמת חיבור ורקמה בלוטית. מבנה זה מוריד את רמת הרגישות של סריקת הממוגרפיה לבדה, היות שצפיפות החזה עלולה להסתיר גידולים קטנים ולעכב את גילויים. חשוב שנשים, צעירות או מבוגרות, ידעו האם מבנה החזה שלהן צפוף, על מנת שיבצעו בדיקות נוספות כהשלמה לממוגרפיה.

בדיקה באמצעות אולטרסאונד, או אולטרסאונד אוטומטי תלת מימדי (ABUS) עשויה לסייע כהשלמה לממוגרפיה בנשים עם חזה צפוף. אולטרסאונד תלת מימדי אינו מכסה את אזור בית השחי ונדרשת השלמה באולטרסאונד רגיל. למידע נוסף בנושא. ממוגרפיה בשילוב הזרקת חומר ניגוד (מפורט בהמשך) או ממוגרפיה במכשיר טומוסינטזיס יכולה אף היא לסייע בהגדלת יכולת האבחון. 

רוב הנשים אינן יודעות האם החזה שלהן נחשב צפוף או לא וגם אם לעיתים תוצאות בדיקת הממוגרפיה יכללו את צמד המילים "רקמה פברוגלנדולרית", אין מי שיסב את תשומת לב האישה למשמעות המילים ולעובדה שנדרש המשך בירור. 

על פי הנחיות משרד הבריאות  לכלל קופות החולים והמכונים, המבצעים את בדיקות הממוגרפיה,  יש לכלול בסיכום הכתוב של ממצאי הבדיקה הנמסרים לכל נבדקת בעלת חזה צפוף הסבר בשפה ברורה על התופעה, מידע על צפיפות החזה ודרגתה לפי סיווג BI-RADS, ליידע אותה שיש להתייעץ עם הרופא המפנה באשר למשמעויות של חזה צפוף ולצורך בבדיקה משלימה (אולטרסאונד או אחרת). כמו כן, על קופת החולים או המכון יהיה לידע בדבר ממצאי הבדיקה את הרופא המטפל.

אם את בת 30 או יותר (ולא נמצאת בקבוצת סיכון) – קבעי תור לכירורג/ית בקופת החולים שלך:

לאתר קופ"ח כללית או בטלפון 2700*

לאתר קופ"ח מכבי או בטלפון 3555*

לאתר קופ"ח מאוחדת או בטלפון 3833*

לאתר קופ"ח לאומית או בטלפון 507*

הבדיקה תכלול בדיקה גופנית ותישאול לגבי גורמי סיכון: היסטוריה רפואית אישית ומשפחתית, גנטיקה, אורח חיים ועוד. אם הרופא לא שואל אותך מיוזמתו, אנא בקשי הערכת סיכון בעצמך.

בהתאם לרמת הסיכון שלך תותאם לך שגרת בדיקות מומלצת.

נשים בנות 45-49 יכולות להתייעץ עם הרופא שלהן ולבקש ממוגרפיה.

בדיקות סקר לממוגרפיה מתבצעות באופן יזום על ידי קופות החולים החל מגיל 50, יש לזכור כי כרבע מהחולות מתגלות מתחת לגיל 50, לכן חשוב מאד שתבדקי.

גם אם לא מצאת תור קרוב, אל תתייאשי. קבעי תור למועד הראשון הפנוי - הוא יגיע.

אחריו, אל תשכחי לקבוע את התור הבא.

בכל שאלה, מוזמנות ליצור איתנו קשר בטלפון 1-800-363-400

השיחה בדיסקרטיות מוחלטת