זכויות לגבי מידע גנטי

על פי הערכה, כ-15-18% מכלל החולות בסרטן השד הן על רקע משפחתי, וכ-5% מתוכם הם תורשתיים כלומר שניתן לאתר מוטציות העוברות בהורשה. שני הגנים BRCA אחראים לרוב המקרים של סרטן שד וסרטן שחלות תורשתיים. בדיקה לאבחון גנטי יכולה במקרים רבים לאתר את הגן הפגום. להרחבה על הבדיקות הגנטיות.

המידע להלן מתייחס לזכויות לגבי המידע הגנטי שלך, הסכמה לבדיקה גנטית וזכאות לביצוע הבדיקה.

מהו מידע גנטי?

חשוב שתדעי שיש לך זכויות הקשורות גם במידע הגנטי שלך. זכויות אלה מעוגנות בחוק מידע גנטי, התשס"א-2000 (להלן "חוק מידע גנטי" או "החוק"). החוק חל על "מידע גנטי" המוגדר כמידע הנובע מבדיקה גנטית;

בדיקה גנטית מוגדרת כבדיקת דגימת DNA של אדם לשם אפיון והשוואה של רצפים של DNA.

הסכמה מדעת לביצוע הבדיקה

את הבדיקה הגנטית אינך חייבת לעשות, ולא ניתן לכפות אותה עליך.

לשם ביצוע הבדיקה החוק דורש "הסכמה מדעת".

מהי "הסכמה מדעת"?

חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 קובע כי:

13.

(א) לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת לפי הוראות פרק זה.

(ב) לשם קבלת הסכמה מדעת, ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע; לענין זה, "מידע רפואי", לרבות —

(1) האבחנה (הדיאגנוזה) והסָכוּת (הפרוגנוזה) של מצבו הרפואי של המטופל;

(2) תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע;

(3) הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות;

(4) סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי;

(5) עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני.

(ג) המטפל ימסור למטופל את המידע הרפואי, בשלב מוקדם ככל האפשר, ובאופן שיאפשר למטופל מידה מרבית של הבנת המידע לשם קבלת החלטה בדרך של בחירה מרצון ואי תלות.

(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי המטפל להימנע ממסירת מידע רפואי מסויים למטופל, הנוגע למצבו הרפואי, אם אישרה ועדת אתיקה כי מסירתו עלולה לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל.

הוראה זו הינה חשובה במיוחד, לא רק בהקשר הגנטי, אלא בנוגע לכל טיפול רפואי שהוא, והיא מגלמת את הרעיון של ה"אוטונומיה של החולה" וזכותה על גופה. הפרה של הוראה זו יכולה, במקרים מסוימים, להוות עילה לתביעה נזיקית.

סודיות מידע גנטי

סעיף 18 לחוק מידע גנטי קובע כי כל אדם שהגיע אליו מידע גנטי ישמרו בסוד ולא יעשה בו כל שימוש, אלא אם כן קיבל את הסכמתך לכך.

לא רק שעל מידע גנטי חלה סודיות רפואית, אלא שגם חתימה על כתב ויתור סודיות רפואית רגיל לא מהווה ויתור סודיות על מידע גנטי. אם חתמת על ויתור סודיות רגיל (לא ספציפי למידע גנטי) ונעשה שימוש במידע גנטי הקשור בך (על פי הגדרת החוק) הרי שנעשתה הפרה של החוק. סעיף 22 לחוק קובע כי לשם ויתור סודיות על מידע גנטי עלייך לחתום על ויתור סודיות ספציפי על המידע הגנטי באופן מפורש ובכתב.

איסור הפליה בעבודה

עוד קובע החוק איסור מפורש על הפליה בתעסוקה על רקע של מידע גנטי. למעביד אין זכות לדרוש מכך כי תעברי איזושהי בדיקה גנטית, ובוודאי שאין אפשרות לפגוע בך לרעה על רקע זה.

ישנם חריגים לכך, אך הם מאוד ספציפיים וקשורים במקומות עבודה מסוימים, בהם יש צורך בבדיקה גנטית לשם השמירה על בריאות העובדים. שר הבריאות הוא זה היכול לקבוע כי לשם העסקה במקום עבודה מסוים יש לבצע בדיקות גנטיות.

איסור הפליה בביטוחים הפרטיים

סוגיה חשובה זו מוסדרת בסעיף 30 לחוק.

חשוב לדעת כי בתהליך החיתום שבו את מציעה מועמדותך לחברת הביטוח הפרטית, אינך צריכה למסור כל מידע גנטי אודותייך. אמנם בתהליך החיתום תישאלי שאלות רפואיות רבות ואף תידרשי לחתום על ויתור סודיות רפואית – אין בכל אלה כדי לכפות עליך לחשוף מידע גנטי (למשל בדבר נשאות גנטית של מוטציות בגנים BRCA 1/2). על חברת הביטוח חל איסור הקבוע בחוק מידע גנטי לשאול אותך שאלות כמו "האם עברת בדיקה גנטית" "מה היו תוצאות הבדיקה הגנטית שעברת" וכו'.

כאמור, גם אם חתמת על ויתור סודיות רפואית, הוויתור אינו חל על תוצאות הבדיקה הגנטית. אם לא תתקבלי לחברת ביטוח על רקע של מידע גנטי, דעי שהדבר אסור על פי חוק, ושיש ביכולתך לפעול כנגד חברת הביטוח.

הדברים נכונים גם לגבי מי שכבר מבוטחת וחברת הביטוח מתנערת מחובותיה מנימוק הקשור במידע גנטי. במקרה כזה דעי כי נעשתה הפרה של החוק, וניתן להיעזר בשירותיה/ו של עו"ד, וגם לפנות לאחראית תחום זכויות החולה בעמותה.

יש לשים לב גם לפגיעה הקשורה בתנאי ביטוח, גם אם לא נאמר כי היא קשורה במידע גנטי. לדוגמה, אם ביצעת בדיקות MRI מגיל צעיר על אף שאת בריאה, או למשל עברת כריתת שחלות – כל אלה יכולים לרמז לחברת הביטוח, שיתכן שמעורב כאן גורם גנטי. אולם, על בסיס מידע גנטי אסור לחברת הביטוח להפלות אותך לרעה, אם באי קבלה ואם בפגיעה בתנאי הביטוח. לכן, כדאי לשים לב גם למקרים מסוג זה, שבהם חברת הביטוח "עושה אחד ועוד אחד", ולמרות שהחוק אוסר הפליה על בסיס מידע גנטי, הפגיעה נעשית בדרך עקיפה.

עבור נשים שאינן ממוצא אשכנזי

על פי המלצה של רופא גנטיקאי לאחר שהחולה קיבלה יעוץ גנטי ועל פי התנאים הבאים:

1. חולת סרטן השייכת לאוכלוסייה בה שיעור הנשאות של מוטציות ידועות בגנים  BRCA2 / BRCA1 הוא 1% או יותר, ומחלתו שייכת לאחת מהמחלות הבאות:

• סרטן שחלה
• סרטן שד שאובחן מתחת לגיל 50
• סרטן שד דו צדדי
• סרטן שד בזכר
• סרטן שד בכל גיל כאשר לחולה יש לפחות שתי קרובות משפחה שחלו בסרטן השד / שחלה (קרובת משפחה אחת מדרגה ראשונה ושנייה מדרגה ראשונה או שנייה).

2. קרוב משפחה בריא מדרגה ראשונה או שנייה (סיכון של 25% או יותר למחלה) ייבדק אם במשפחתו חולה עם מוטציה מזוהה באחד מהגנים BRCA1 או 2BRCA.

3. חולות עם סרטן שד או חולות עם סרטן שחלות, שלהם סיכון של 10% או יותר לקיום מוטציה, על פי החישוב בתכנית כגון BRACAPRO, MYRIAD.

עבור נשים ממוצא אשכנזי (מלא או חלקי) כלולה בסל הבריאות בדיקת מוטציות שכיחות בגנים  BRCA 1/2 בתנאים הבאים: 

• הבדיקה תבוצע לכל אישה ממוצא אשכנזי, ללא קשר לתחלואה או לרקע משפחתי של סרטן. לעניין זה מוצא אשכנזי יוגדר על פי הצהרה עצמית. 
• הזכאות לבדיקה לא מחייבת ייעוץ גנטי מקדים. 
• הזכאות לבדיקה היא חד פעמית במהלך חיי המטופלת.

https://call.gov.il/product-page/10010967 עודכן ב 10.12.2023

באוקטובר 2020 פרסם משרד הבריאות חוזר העוסק בבדיקות "פאנל גנים" לאיתור מוטציות תורשתיות בחולי סרטן (חוזר חטיבת הרפואה 13/2020)

לפי החוזר, בתנאים מסוימים, נכללות בסל הבריאות, בדיקות "פאנל גנים": בדיקת ריצוף ובדיקות חסרים בגנים החשודים כמגבירי סיכון, עבור חולי סרטן ובכלל זה חולות סרטן השד.

התהליך עבור נשים החולות בסרטן השד 

אישה שאובחנה עם סרטן שד תעבור (במידה שמעוניינת בכך) בדיקות גנטיות הבודקות מוטציות נפוצות בגנים מגבירי סיכון לסרטן השד (הידוע שבהם שבהם הוא 1,2 BRCA)

במידה שלא נמצאו מוטציות ידועות, תעבור האישה ייעוץ גנטי שעל פיו תקבע זכאותה לבדיקת פאנל גנים, על-פי התנאים הבאים:

• הסיכון לנשאות בגנים לאוכלוסייה הכללית (לפי תוכניות ניבוי מקובלות) הינו כ- 10% ובאוכלוסייה אשכנזית כ-15%; או אם מתקיימות אמות המידה chompret לאבחון תסמונת לי-פראומני (Li Fraumeni)
• כל חולות סרטן השד מתחת לגיל 35 (אם לא נמצאו מוטציות שכיחות לפי מוצא).
• חולות סרטן השד שהגידול שלהן הוא מסוג טריפל נגטיב (Triple Negative)

למידע נוסף על סרטן שד גנטי

למידע נוסף על ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות

עודכן לאחרונה במרץ 2024